(תשלומין צב, ע"א – אע"פ שהוא נותן לו ב"ק, , אין מוחל לו עד שיבקש ממנו, שנאמר מזיק לניזק) ועתה השב אשת וגו'. ומנין שאם לא (בראשית, כ, ז) ויתפלל (שם, כ, יז)מחל לו שהוא אכזרי, שנאמר אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך וגו'.
במאירי על אתר וז"ל, וכבר ידעת וכתב שמדת הרחמנות נתיחסה לאברהם אבינו, וכל שאינו נמשך בזה אחר מדותיו נקרא אכזרי, עכ"ל. ובמהרש"א על אתר הרחיב וכתב וז"ל, שנחשב לאברהם המחילה לו למדת הרחמנות, כמ"ש בפרק המביא אמר, הני מערב רב קא אתו, (ביצה, לב, ע"ב) דכתיב ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו אלא מערב רב, ודו"ק. וביבמות אמרו על הגבעונים (עט, ע"א) שאינם רחמנים, עיי"ש שאמרו ג' סימנים באומה זו, רחמנים ביישנים גומלי חסדים.
המהר"ל שם וז"ל, כי ירשו ג' סימנים מן האבות, כי בא להם מדת הרחמים מן יעקב שמדתו (בראשית, מג, יד) מדת הרחמים, שכן כתיב אצלו ואל שדי יתן לכם רחמים וכו'. גמילות חסדים (שם, שם, יח) מן אברהם, דכתיב אצלו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה וגו', עכ"ל. והרי שמבואר בדבריו שמדת רחמים שייכת ליעקב, ומאידך מדת אברהם גמ"ח, ולא רחמים. וכן מבואר בזוה"ק שאמרו, (ח"ב, קעו, ע"א) אברהם ירית אחסנא דחסד, וכו', יעקב נפק ברחמי.
נתבאר בספר מערכת אלוקות (פ"ד) אולם שמדת החסד נקראת "רחמים גדולים". וכמ"ש בשערי אורה (ש"ה) וז"ל, חסד, ויש בה (בהר – רחמים הרבה, עכ"ל. ובפני דוד כתב הגדרה קצת שונה, וז"ל, בחוקתי) אברהם שהוא חסד, וסגי ודאי לעורר הרחמים, עכ"ל. וכן אברהם בגימט' רחמים רחם, כמ"ש לעיל. (וכן נקרא , ועוד פשוטים". עיין ישמח ישראל (לך לך) ברבותינו).
החילוק בין חסד לרחמים, והנה (בראשית, כד, סז, ביאר בפרדס יוסף בשם סידורו של שבת) וז"ל, דחילוק בין חסד לרחמים, שבעל הרחמים אינו נותן רק אחר שראה העני בדחקו, אבל בעל החסד בבוקר יעמוד ורודף למצוא מקום לחול חסדו, כמ"ש דרכו לרוץ בתר דלים, (שבת, קד, ע"א) על אברהם ששלח (ב"מ, פו, ע"ב) לאליעזר אם יש אורחים, וכו', עיי"ש.
שמדת הרחמים לתתא יש לה גבול עד מתי מרחם, וכמ"ש הרמח"ל (מסילת ישרים, פ"ד, פרק הזהירות) וז"ל, מדת הרחמים היא הנותנת וכו', שיתן זמן לחוטא ולא יכחד מן הארץ מיד כשיחטא, ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, עיי"ש בדבריו בהרחבה. ולעומת כך מדת החסד, רחמים גדולים, שאין גבולות אלו. ורמז לכך, כתב באמרי מנחם (וירא) וז"ל, אלקי אברהם בעזרו, בגימט' רב חסד ורחמים עם הכולל, עכ"ל.
רחימו, ודרך התרגום אהבה, (עיין לדוגמא לתרגם אהבה, רחמים בבראשית יט, יט). וזהו רחמים הנולדים מן אהבה. וזה מדתו של אברהם, אהבה, ומהם נולדים רחמים. משא"כ מדתו של יעקב, רחמים בעצם. ולכך כל המרחם על (שבת, קנא, ע"ב) הבריות, מרחמים עליו "מן השמים", והיינו שזוכה למדרגת "אלקי" אברהם בעזרו, שהוא בחינת רחמים רבים וגדולים (רחמים פשוטים), והבן.
