מילון ערכים בארמית
אדרזדא
בערוך ערך אדרזדא, וז"ל, בעזרא, תעביד אדרזדא, פירוש, בזריזות כתב נחוצה, עכ"ל. ובר' סעדיה גאון כתב וז"ל, יש שפותרים בחזקה בלא עצלות, וי"א כהוגן וכשורה, וי"א לשון זירוז, עכ"ל. וברש"י שם כתב וז"ל, חותם בלשון ערבי, עכ"ל.
בס"ד בתמצית כיצד כל ההבחנות הללו נגלים בחודש אדר.ונבאר:
א. זריזות. וזהו אדרזדא, אותיות אדר-זר, לשון זריזות. ונגלה שכל נס פורים יש בו גילוי של זריזות ומהירות, וכמ"ש ויבהלו להביא את המן, (אסתר, ו, יד) מהרו את המן. וכן ותתחלה כתיב ויאמר המלך להמן, מהר קח (שם, ו, י) את הלבוש וגו'.וכתב בתורה אור (חב"ד, צה, ע"ד) וז"ל, ולכן אמר "מהר", דהיינו שיהיה בבחינת אחישנה, עכ"ל, עיי"ש. ושורשו באברהם, אב-מהר. (סנהדרין, סד, ע"ב, ד"ה רבא) נהגו התינוקות לקפץ בפורים במהירות וזריזות, כמ"ש רש"י ולכך כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים, עכ"ל. וכמ"ש בסמ"ג (ל"ת, מצוה מ') שמדלגין בפורים על האש במהירות מצד זה לצד זה, עכ"ל.
ב. בחזקה בלא עצלות. והוא בחינת אדר, לשון חוזק ותוקף, אדיר. כמ"ש לשון חוזק אדיר, ולשון דר לדרי דרא, מלשון חזקה ג' פעמים (ביצה, טו, ע"ב), שאין לו הפסק עולמית. ומשורש זה אדרגזר גוזר גזירות, והיינו (דניאל, ג, ב) שולט בחזקה.
ג. כהוגן וכשורה. וזהו אדרזדא, אדר-זדא, מלשון אזדא לטעמייהו, והיינו הולך לשיטתו כהוגן וכשורה. ומה שנראה תחלה במגילה שכל הפרטים אינם מצורפים, לבסוף נעשה הכל מקשה אחת, כהוגן וכשורה.
ד. חותם. יום הכיפורים כפורים. וביום הכיפורים זמן החתימה, כמ"ש ביום צום כיפור יחתמון, כי ביום זה נגמר החותם הפנימי. ועיין בהרחבה ברית כהונת עולם (מאמר פיתוחי חותם קודש). נכתבה אגרת כלייה על ישראל, א"ל משה אם אמרו ובפורים בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא שיהיה, א"ל (אסת"ר, ז, יג) וז"ל, כשהגזר (בלק, ד"ה וישב) בטיט היא חתומה וכו', עיי"ש. ופירש ברקאנטי דין של מעלה נחתם בדם, שאינו נקרע לעולם, ר"ל במדת הדין הקשה, עכ"ל. אל תרא יין כי יתאדם. ולכך מהות היום ימי "משתה", משתה היין.
