מילון ערכים בקבלה
ווי"ן
ו' במילוי ו"ו, ב' ווי"ן. ויתר על כן נעשה ג' אות ווי"ן, חג"ת ג' ווי"ן, כן נה"י ג' ווי"ן, כמ"ש בזוה"ק (ח"ב, קנח, ע"א) בינה, ה' עלאה, דאית לה תלת קנים, בדיוקנא דא ה', תלת ווי"ן דאינון תלת אבהן. ה' תנינא, ג' קנים תניינא, בדיוקנא דא ה', תלת ווי"ן דאינון נצח הוד יסוד. והרי שאות ה' נחלקת לג' ווי"ן, ופועל הווי"ן הללו מתגלים הן בחג"ת והן בנה"י, כי כללות ו"ק הוא בבחינת ו', וכדלהלן. ועיין עוד בזוה"ק (בשלח, נב, ע"א).
הקודש, עיקר גילוי ג' ווי"ן הוא ובשמות בשם ע"ב, ששורשו ויסע – ויבא – ויט – ג' ווי"ן. וכתב בשער מאמרי רז"ל (מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו) וז"ל, ז"א כולל ו"ס, ולכן נרמז בוא"ו של שם הוי"ה, וכל ספירה מהם כלול מכל הו', הרי ששה ווי"ן. נמצא כי נה"י הם ג' ווי"ן. ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת (שהם ג' ווי"ן), ואיך עתה הם בנה"י, כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב (אחד בחג"ת ואחד בנה"י), עכ"ל. והרי שיש ג' ווי"ן בחג"ת, וכן יש ג' ווי"ן בנה"י (ויחדיו ו' ווי"ן). ועיין שפע טל (הגהות לטל, הגהה קכב).
ע"ב בחג"ת נגלה בפרשת והיה אם שמוע, ובחינת שיש מן והיה אם שמוע עד שמתם ע"ב תיבות, כנגד שם ע"ב. ובחינת ע"ב בנה"י נגלה בפרשת ציצית שיש בה ג"כ ע"ב תיבות עם ג' תיבות שחוזר הש"ץ. עיין שם שער הכוונות (דרושי הלילה, דרוש ב') ופע"ח, וסידור הרש"ש.
וז"ל, כל שם ע"ב זה, אע"פ שנחלק לתלת בחינות, כי הרי פסוק ויסע הוא בחסד, ופסוק ויבא בגבורה, ופסוק ויט בת"ת, עכ"ז כל שם ע"ב הזה הוא בחסד כנודע. והטעם כי הוא בסוד החסד שבחסד, והחסד שבגבורה והחסד שבת"ת. והבן זה היטב, כי עם היות שם זה בחג"ת, הנה הוא בבחינת החסד שבכל אחד מהג' אלו. ולכן שם בן ע"ב הוא כולו חסד, עכ"ל. וכמ"ש בתיקונים (י, ע"ב) ודא אהבת חסד, דאיהי ע"ב.
בתיקון י"א מתיקונים בחושבן, לקבל שמא מפרש, ויסע ויבא ויט. וכתב הגר"א וז"ל, וביה אתכלילן – ר"ל שאע"ג דתלת אבהן שם, מ"מ כל התלת אחרונים אבהן אתכלילו בחסד, ולכן כל הג' פסוקים של ויסע ויבוא ויט, כולן של ע"ב אותיות, עכ"ל. ועיין שער מאמרי רשב"י (ד"ה בההוא זימנא) ולקוטי תורה (ישעיה).
ע"ב, רי"ו, גימט' גבורה כנודע. ולכך מחד זהו חסד, ומאידך גבורה. וג"פ אותיותיהם רי"ו, גימט' אריה, קרי ביה יראה, גימט' גבורה, עכ"ל. ומאידך כתב בספר הכוונות בהיפך וז"ל, ויסע ויבא ויט, גימט' אריה, ופני אריה לימין, עכ"ל.
ע"ב בחסד, כנ"ל, ושורש שורשו בחכמה – חיה, כמ"ש בחסדי דוד וז"ל, והאורות נחלקים לאור ישר ואור חוזר. כי אור ישר נקרא רחמים, זכר, והוא החיה, טעמים, ע"ב, וממנו נמשכים טיפת הזווג. וכשיש בכל פרצוף חיה, אז הם פב"פ, ומזדווגים. וזהו ע"ב דתיבת ויסע ויבא ויט, והוא נקרא זווג דהולדה להוליד נשמות חדשות, עכ"ל. וכתב הגר"א וז"ל, ג' ע"ב של ויסע ויבא ויט, שהם רי"ו, גימט' עומק, עכ"ל.
העליון יותר בתיקוני אריך, בתיקוני דיקנא, תיקון נוצר חסד, כמ"ש הרמ"ז, וז"ל, שם ויסע ויבא ויט, המושפע ממזל נוצר חסד, עכ"ל. וכתב באוהב ישראל וז"ל, ויסע ויבא ויט, גימט' רי"ו. ועם ה' אחרונה, התגלות השפע העליונה הוא גימט' רכ"א, עיי"ש. ועולה "ארך", והיינו אריך אנפין, ודו"ק.
