תפיסת 'אחת דיבר אלקים' – שהכל מונח ב'אחד'
היא עמוקה, וזה פנימיות ההגדרה הדברים – מדוע האדם הולך ממקום למקום? – כי חסר כאן ולכן הוא הולך לשם, מכח שכאן יש חֶסר ושם יש השלמה, לכן הוא הולך לשם, אבל תנועה באותו מקום היא נוגעת במעמקים שבעצם הכל נמצא כאן וכל מה שהוא מתנועע זהו רק מגילוי לגילוי באותו מקום, אבל הכל גנוז בדבר הזה עצמו כאן.
פנימיות המנוחה, וזה עומק ההיפך וזוהי ממציאות הנאנק של הדיבור, - שורש הדיבור הוא בבחינת 'אחת דיבר אלקים' וא"כ בדיבור אחד נמצא הכל [-בהדגשה], וזוהי בחינת העקידה שהיא מדרגתו של יצחק, שכמו שהוזכר יש את העקידה במדרגת הנפש ויש את העקדה במדרגת המקום שכל ארץ ישראל היא כד' אמות, - התפיסה של 'אחת דיבר אלקים' זוהי התפיסה של העקידה שהכל מונח בתוך אותו דבר עצמו.
הבחינה שיש תנועה ויש מנוחה וזוהי והתנועה היא בתוך מקום המנוחה עצמו שהיא לא נבדלת ממציאות המנוחה אלא הם מחוברים יחד, זוהי מדרגתו של יצחק. כשהמתגלה שהתנועה היא איננה ממקום למקום אלא היא באותו מקום, בהגדרה אחת זה נקרא 'תורת שעשועים' ובהגדרה אחרת זה מוגדר שהכל נמצא כאן והתנועה היא רק מגילוי לגילוי בתוך אותו דבר עצמו, זה לא תנועה להשלמה מתפיסה של חֶסר בכדי להשלים אותה ממקום אחר בבחינת "עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" שנצרך ללכת ממקום ה'עניים' ממקום אחר שבו הם עשירים, זה תפיסת עסק התורה כאן בעולם דידן.
בתפיסה הפנימית שהיא הארת אבל מדרגתו של יצחק, הוא לא משלים את החֶסר ממקום אחר, - זה מה שנאמר ליצחק "אל תרד מצרימה וגו' גור בארץ הזאת" שהוא משלים את הדבר כולו במקומו שלו, שם נמצא מעמקי מציאות ההשלמה בכח מדרגתו של יצחק.
תיקון הקו"ף – תיקון ה'פוק' שע"י הב' פעמים נ' שמגלים את התנועה 'במקומו', התנועה באותו מקום, ולכן השורש של זה הוא במדרגה של "ויהי בנסוע הארון" כמו שהוזכר שזה נסיעת התורה – נסיעת הארון כי התורה היא כולה בבחינה של 'אחת' – "תורה אחת תהיה לכם", שבפנימיות התורה היא כולה מציאות של אחת, והפנימיות הזו שהיא כולה מציאות של אחת – בה יש את עומק הגילוי שהכל נמצא בתוכה, זה לא תנועה ל-משהו אחר אלא זה תנועה מתוך הדבר עצמו, זה עומק התיקון של מציאות ה'נאנק'.
