סגולה לאריכות ימים
הגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל בספרו נפש כל חי (מערכת ש' אות נ"ג) כתב: סגולת הרודף שלום שזוכה להאריך ימים ולא יכרת ימיו.
עוד כתב בספרו מועד לכל חי (סימן ו אות יג) אהבת החברים בכל עת ובכל זמן צריכים שיהיו אהבת עולם מלב ומנפש, ולא מן השפה ולחוץ, כל שכן שצריכים להזהר ביותר בין פסח לעצרת (שאז מתו תלמידי רבי עקיבא מחמת שלא נהגו כבוד זה בזה), להיות באהבה וחיבה יתרה נודעת.
וממשיך בלשון נורא: ומעיד אני שמים וארץ, דבכל מקום שמצינו קנאה ושנאה בין אחים או שותפים, ומה גם בתלמידים ומשרתי הקהל הקדוש, שיש בהם קנאת איש מרעהו, וכל אחד רוצה להפיל לחבירו ולהתכבד בקלונו, לא יצאו נקיים רחמנא ליצלן, ומרובה מדה טובה, בכל המקום אשר יש ביניהם אהבה וחיבה מלב ומנפש, האריכו ימים ושנים, ובהצלחה מרובה, גם בניהם עדי עד.
מבואר בזה, דענין המחלוקת אינו דבר המזדמן לאדם בכל יום תמיד, ואינו קורה רק לפעמים, כגון כשמזדמן איזה סכסוך בעניני ירושה או בעניני כבוד וכדומה, ועל כן אין שייך לעסוק בה אלא בעת שמזדמנת מעת לעת, אבל במדת השלום יכול האדם לעסוק בכל יום ויום תמיד, דבכל דיבור ודיבור טוב שאומר לחברו, הרי הוא בכלל הבאת שלום בין איש לרעהו, שהרי בזה הוא משריש ומשכין ביניהם אהבה ואחוה ורעות, וגורם שתשכון אצלם קירבה יתירה, ובודאי על ידי זה לא יבואו לידי מחלוקת. ועל אחת כמה וכמה, כשהוא רואה שני בני אדם המתווכחים ומריבים זה עם זה, עליו להשתדל בכל כחו לתווך ולהשלים ביניהם, ולדבר לפי רוחו של כל אחד ואחד כי חברו אוהבו ואינו דורש רעתו ולא נתכוין כלל לפגוע בו, וכל הזוכה להשרות שלום בין הבריות, כביכול לא יועילו! ובזאת פנה ויצא מן הבית.
והחולה המוטל על ערש דוי נזדעזע עד עמקי נפשו, והדברים חלחלו בקרבו והבין כי בעון הפירוד הנורא באה עליו הרעה הזאת, ואם רצונו לזכות ברפואה עליו להסיר מעליו חרון אף המחלוקת ולהמשיך עליו ברכת השלום. ויתאזר עוז ויתקשר לבעלי מחלקותו, ולא הניח להם עד ששב השלום לשרור ביניהם כקדם. ולא ארכו הימים עד שקם מחליו ונתרפא רפואה שלמה ויהיה כאחד האדם.
