מנהיג של דור לדורות - הספד הרב דוב ליאור שליט"א
פרשת 'קורח' הסמוכה לפטירת הרב, עוסקת באחת מהמחלוקות הקשות שהיו בעמנו בעבר הרחוק - מחלוקת קורח ועדתו על משה רבנו. לפי חז"ל, המניע העיקרי למחלוקת נבעה מתוך נגיעה של רדיפת כבוד, ובדורות ההם, שהשאיפה לכהונה ולקרבת אלוקים יקדו בלב - הם רצו להידבק באלוקים לא בדרכים שקבעה תורתנו.
יתירה מזאת, הייתה שם קריאת תיגר על משה רבנו אדון הנביאים, שכאילו הוא ממנה אנשים לא בגלל ציווי מלמעלה, אלא מתוך נגיעה אישית. חשד זה חותר על עצם מעמדו של משה רבנו, שכביכול עושה דברים שבדה מלבו, וממילא כל התורה שנתן הומצאה על ידו. חז"ל אמרו (בבא בתרא ע"ד) שבלועי קורח אומרים: "משה ותורתו אמת והן בדאין". כלומר, כתוצאה מתוך אותה פרשה עגומה וקשה, משה רבנו ומעמד הכהונה וישראל - יצאו מחוזקים וממוסדים, שמשה הוא נביא התורה לנצח ואין עוד דוגמתו, ואהרון הוא שנבחר לכהונה לפי שורש נשמתו ורק הוא מתאים לזה ולא אף אחד אחר.
גדולי ישראל במשך הדורות קיבלו תורה ממשה רבנו, כפי שפותחת 'מסכת אבות', והמשיכו את דרך הקבלה מדור לדור עד עצם היום הזה. נסתלק מאיתנו אחד מגדולי הדור, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב, שמלבד גדלותו בתורה ויראת שמים, היה לו כושר הנהגה בכל תחומי החיים, מקובל על חלקי הציבור לכל רובדיהם ומחלקותיהם, וידע כיצד לנווט את ספינת ההנהגה בתוך גלי הים הסוער.
הייתה לו ראייה רחבה להכיר את גודל גילויי ההשגחה העליונה, במה שנוגע בשיבת עם ישראל לארצו. כל האירועים הקשים שפקדו את עמנו, לא ערערו בנפשו את עצם ההתבוננות המעמיקה בתהליך הגאולה, עם כל המורכבויות שמתלוות אליה. הוא ראה את המהלכים כתהליך הגאולה וכקיום הבטחת נביאי ישראל, ראה את החיוב והאור למרות שישנם גם עניינים שהעיבו על שמי היהדות. השפעתו על החיים במדינת ישראל ועל העולם היהודי בכלל, איננה מצטמצמת רק לדור הזה אלא ישפיעו גם לדורות הבאים.
