המרכבה הוא היות דבר 'בטל' לעליון ממנו כאשר העליון רוכב ענין על גביו. כן, כל מדרגה תחתונה הדבקה בעליונה הינה מרכבה לאותה מדרגה עליונה בה היא דבקה. והמרכבה העליונה ענינה דבקות ובטלות גמורה לבורא, מה שהאדם דבק בבורא ונעשה מרכבה אליו יתברך שמו. ולהשגת מדרגה זו, זכו האבות הקדושים בלבד, 'האבות הן הן המרכבה'. גם אנו עבודתנו היא, להיות מרכבה כמה שיותר למדרגות העליונות.
יעויין חנה אריאל פרשת פקודי. וכתב בספר עץ חיים - שער מב פרק א מ"ב: וכעד"ז יש בכאן כי בין הבורא יתברך ובין הנברא שהיא הבחי' הכוללת הרוחינות יש בחי' באמצע אשר עליה נאמר בנים אתם לה' אלהיכם אני אמרתי אלקים אתם ונאמר ויעל אלקים מעל אברהם וארז"ל האבות הן הן המרכבה והכוונה כי יש ניצוץ קטן מאד שהוא בי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ א' נברא שהוא נשמה דקה במאד.
וכתב בספר אדיר במרום ח"א - ומחצדי חקלא זעירין אינון וכללות סדר האהבה הזאת, הוא לעשות עצמו מרכבה לאורות העליונים ולדבק בם, וזאת היא האהבה שהתורה ניתנה בה. לשון שער הכללים: ויזכו להיות מרכבה למעלה להידבק בו יתברך.
על העבודה
המרכבה בשלמותה, ענינה ביטול גמור עד כדי ביטול הגוף לרצונו יתברך וכמו שכתב בספר התניא - חלק ראשון - פרק כגו ז"ל: וכן הלבוש החיצון של נפש האלהית שבאדם המקיים ועושה המצוה שהוא כח ובחי' המעשה שלה הוא מתלבש בחיות של מעשה המצוה ונעשה ג"כ כגוף לנשמה לרצון העליון ובטל אליו לגמרי ועל כן גם אברי גוף האדם המקיימים המצוה שכח ובחי' המעשה של נפש האלהית מלובש בהם בשעת מעשה וקיום המצוה הם נעשו מרכבה ממש לרצון העליון כגון היד המחלקת צדקה לעניים או עושה מצוה אחרת. ורגלים המהלכות לדבר מצוה וכן הפה ולשון שמדברי' דברי תורה והמוח שמהרהר בד"ת וי"ש ובגדולת ה' ב"ה. וזהו שארז"ל האבות הן הן המרכבה שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מענייני עוה"ז ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם.
זהו פן מסויים בכל השגה ובדקות, שיש אופן בו הוא משיג את שהנברא משיג. אות מדרגה באופן של דבקות במדרגה עד שהוא נעשה מרכבה אליה. יעויין בשער הכוונות דרושי הלילה דרוש ה - ט - י, ובהקדמה לספר ע”ח בהודעה ואזרה ממהרח”ו.
וכתב בספר עץ חיים - שער לב פרק א מ"ת: הנה יעקב אביהם תחלה ירש מקום שלו החיצון ההוא ואחר כך ע"י מעשיו נתעלה מדרגה אחר מדרגה עד שנעשה מרכבה לפני ולפנים אל הז"א עצמו אשר ז"ס לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל והבן זה.
