נביא בפניכם 5 הסברים:
- בספר "נפש דוד" מובא הסבר: שבא הדבר לאלף את קרח בינה: הוא טען תמיד שהינו עשיר ויכול לתת לכולם ובשל כך הגיע לגאוה. באה האדמה ואמרה לו: אני עשירה יותר ממך, שהרי כל מה שבעולם בא ממני, ולעולם איני מפסיקה לתת, ולמרות זאת כל הרוצה בא ודורך עלי... בוא אלי גאה שכמוך, שאוכל ללמד אותך כמה דברים.
- הגה"ק רבי יהונתן איבישיץ זי"ע נתן הסבר אחר: קרח ועדתו לגלגו על טעמי המצוות (טלית שכולה תכלת וכו'). עיקר טענת קרח היא: אין צורך בדקדוקנות מופלגת בקיום המצוות! אך המצוות הן עניין עמוק עד אין חקר, והתורה היא "עמוקה משאול". כיון שקרח ועדתו טענו שאין למצוות עומק גדול כל כך, לכן נענשו מדה כנגד מדה, שירדו לירכתי שאול – שם בעומק האדמה – אולי יבינו שהתורה עמוקה היא משאול.
- עוד הסבר: חז"ל (חולין פט) דורשים את הפסוק "תולה ארץ על בלימה" – אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה. ואילו קרח ועדתו לא די שלא היו בולמים את עצמם, אלא אדרבה, הציתו את אש המחלוקת, ולא היתה יכולה הארץ להתקיים תחתם, לכן ותפתח הארץ את פיה.
- הרה"ק רבי זאב מסטריקוב זי"ע הסביר: משום שעל משה רבינו נאמר "והאיש משה עניו מאוד", והיה משה מחזיק את עצמו לקטן בעיניו דהיינו שהיה מגיע עד עפר, ובכל זאת הם טענו כנגדו: "ומדוע תתנשאו"! זאת אומרת שאפילו מין ענווה כזאת, להיות שפל עד עפר, נחשבת גם היא בעיניהם לגאות והתנשאות, אם כן לא נשאר להם אלא לירד מתחת לפני האדמה.
- עוד הסבר מעניין שאמר הגאון הרב קרול זצ"ל: חז"ל אמרו "גזירה על המת שישתכח מן הלב". ולכן, התורה רצתה שלדורי דורות יקחו מוסר השכל מפרשת קרח, להתרחק מן המחלוקת. היו צריכים לתת לו עונש באופן כזה שלא ישתכח מן הלב, לכן הוא היה חייב להבלע חי בתוך האדמה, לבלתי הוא ישכח מן הלב.