מוקצה במכשיר חשמלי שכבה בשבת על ידי שעון שבת

שאלה

בערב שבת לפני הדלקת נרות, הפעלנו מייבש כביסה, ופעולת הייבוש הסתיימה רק בליל שבת, ואז כבה המייבש מאליו. האם מותר לפתוח בשבת את דלת המייבש, או שיש כאן איסור מוקצה, משום שבבין השמשות היה אסור לפתחו, ומיגו דאיתקצאי לבין השמשות, איתקצאי לכולי יומא. מלבד זאת, יש לנו גם שאלה לגבי השימוש בשבת בבגדים, אם אסור להשתמש בהם בשבת, מחמת שלא היה אפשר להשתמש בהם בבין השמשות, כיון שהיה אסור אז, לפתוח את דלת המייבש.

תשובה

אכן יש איסור 'מוקצה' בפתיחת הדלת, אך אפשר לפתוח אותה בשינוי ע"י גופו, וכפי שנרחיב בהמשך הדברים. וכן מותר להשתמש עם הבגדים, משום שהאיסור להשתמש בהם בבין השמשות, לא היה מחמת שהיה בהם איסור, אלא מסיבה צדדית, שלא היתה אפשרות להגיע אליהם בהיתר.

א]

שאלה כעין זו מצויה מאוד בכמה אופנים. כגון מה שמקובל היום בהרבה בתי כנסת, שלארון הקודש מותקנת מערכת בטיחות, ובפתיחת הארון מופעלת אזעקה, ויש נוהגים לנטרל את מערכת האזעקה, ע"י שעון שבת, כדי שהאזעקה לא תפעל בזמני התפילות בשבת קודש, בעת שצריך להוציא את ספרי התורה. וגם בנידון זה יש להסתפק מצד 'מיגו דאיתקצאי לבין השמשות, איתקצאי לכולי יומא', שמא אסור לפתוח את ארון הקודש, גם בזמן שהאזעקה אינה מופעלת, שהרי בבין השמשות היה אסור לפתוח את הארון. וכן יל"ע אם מותר לקרוא בספר התורה, או שמא הוא מוקצה, מחמת שלא היה ניתן להגיע אליו בהיתר בבין השמשות.

כך גם ישנן מקוואות, שהכניסה אליהן היא באמצעות 'גלגלת חשמלית' , ויש מהן שהגלגלת פועלת עדיין בבין השמשות, ורק בשבת בבוקר החשמל מנותק ע"י שעון שבת, וגם כאן יש לעיין בשאלתנו זו, שמא אסור להכנס בשבת דרך הגלגלת, שהרי בבין השמשות לא יכלו להיכנס דרכה בהיתר.

והנה המנחת שלמה (ח"א סימן י') כתב, לגבי פתיחת דלת של "מקרר מכני", שיש מחמירים לפתוח אותה בשבת רק כשהמנוע מופעל, ולשיטתם באופן שהמנוע לא פעל בבין השמשות, נמצא שהיה אסור לפותחה בבין השמשות, ודן אם נאסר מחמת כן לפתוח את המקרר בשבת. אך הגרשז"א זצ"ל הוכיח שם להיתר, וזאת ע"פ מה שכתב הביאור הלכה (ריש סימן רע"ט), בדין נר קטן שכבה בשבת, שאסור לטלטלו משום מוקצה, ואין מתירים אותו משום 'גמרו בידי אדם', שכיון שרצה שיהיה במצב - של איסור בבין השמשות, לא נחשב גמרו בידי אדם. ולפי זה כתב, שבמקרר אינו נ חשב כדחייה בידים, שהרי אין לו ענין בזה שהמנוע לא יפעל בבין השמשות, וא"כ הוי 'גמרו בידי אדם', שהרי יודע בודאי שהמנוע יפעל במשך השבת, ולכן לא נאסר משום מיגו דאיתקצאי.

אך בנידו"ד, לגבי הדלת של הארון קודש שבבין השמשות מערכת האזעקות מופעלת בה, וכן מכונת כביסה או מייבש שהיו בפעולה בבין השמשות, או כלים שבבין השמשות היו במהלך שטיפה אוטומטית במדיח הכלים, וכן מקרר שלא כיבו את הנורה, ואח"כ התנתק זרם החשמל בבית, ורוצים לפתוח את המקרר - בכל דוגמאות אלו, אין היתר של גמרו בידי אדם, שהרי בבין השמשות היה מעוניין בפעולה החשמלית, ודינם כמו נר שכבה במהלך השבת, שאסור לטלטלו בשבת (עיין במנחת שלמה שם, שו"ת הר צבי או"ח סימן קנ"א ושו"ת אז נדברו ח"ט סכ"ח).

ומכל מקום, בכל אלו מותר לפתוח את הדלת בשינוי, ע"י גופו או על ידי שינוי - כגון במרפקו, וכהיתר טלטול מוקצה בגופו (או"ח סימן שי"א ס"ח). אך לגבי הגלגלת של המקוה, שדרך פתיחתה היא גם ע"י הזזתה בגופו, לכאורה אסור לפתחה בשבת אפילו בגופו, כיון שזהו האופן הרגיל בימות החול, והעצה לזה, שיסדרו ששעון השבת לא יפעל לכל הפחות למשך זמן מועט בבין השמשות, וכיון שהגלגלת לא היתה אסורה בכל זמן בין השמשות, דעת שו"ע הרב (סימן ש"י ס"ז) והפמ"ג (א"א ס"ס רע"ט), שאינה נאסרת לכל השבת מטעם מיגו דאיתקצאי.

ב]

לגבי מאכלים ובגדים או ס"ת, שנמצאים בתוך מקום שאסור לפתחו בשבת , מבואר במשנה (ביצה לא.) לגבי בית סתום מלא בפירות, שהכותל נפל באמצע השבת, שמותר להוציא את הפירות, ונפסק להלכה בשו"ע (סימן תקי"ח ס"ט). הרי שאין אומרים, שהיות ובבין השמשות לא היה יכול להגיע לפירות, אסור לטלטל את הפירות משום מיגו דאיתקצאי, כיון שכל דבר שאינו מוקצה מחמת עצמו, אלא שלא יכלו להגיע אליו מחמת סיבה צדדית, אינו נאסר. אך בבה"ל (שם ד"ה בית) הביא מכמה ראשונים, שדין זה הוא דווקא בבית, שאיסור סתירתו הוא רק איסור דרבנן, אבל אם יש איסור דאורייתא בסתירתו, נאסרו הפירות משום מיגו דאיתקצאי, והכריע שלכתחילה יש להחמיר בזה, ואין להקל אלא בשעת הדחק.

ולפי זה נמצא, שבכל האופנים הנ"ל, שאיסור הפתיחה בבין השמשות היה מחמת כיבוי האור, ואיסור להפסיק פעולה חשמלית, יש מקום להחשיבו לאיסור דרבנן, משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, ומה גם שאינו צריך כלל לכיבוי, אלא לתכולה שיש בפנים. ואע"פ שזה פסיק רישא, מכל מקום אין כאן איסור דאורייתא, ובפרט בזמננו שרובן ככולן הן 'נורות לד'. ואף באופנים שהיה אסור לפותחם מחמת 'הפעלת זרם החשמל', יש מקום להקל בזה, שהרי לרוב הפוסקים, איסור זה הוא רק מדרבנן, ואף שלדעת החזו"א, יש בהפעלת החשמל איסור דאורייתא, יש לסמוך בשעת הדחק על שאר הפוסקים. ובמקרר ששכחו לכבות את הנורה בערב שבת, יש גם מקום לומר שאינו כדחייה בידים, שהרי לא ידע בבין השמשות שהתאורה במקרר דולקת, ולכן נראה להקל בכל אלו, שלאחר הפתיחה, מותר להשתמש במה שהיה בתוכם.