עדת אבירם. בספרו "תורת גבריאל" מביא הגאון רבי גבריאל זאב מרגליות זצ"ל (חתנו של הצדיק רבי נחומ'קה מהורודנא) הערה מעניינת: מדוע הפסוק פותח רק בדתן עצמו – ואילו לגבי 'רעהו' אבירם הוא מזכיר גם את 'עדת אבירם'? את ההערה, מביא הגרג"ז מרגליות בשם אומרה: בעל-בית מופלא וירא א-לוקים מהורודנא בשם ר' דובער מאלשיך, שהשיב בעצמו בתירוץ נפלא: כפי הנראה, היה דתן גדול מאבירם אחיו, כי על כן הוזכר תמיד ראשון לאבירם אחיו, ולכל אחד מהם הייתה עדה בפני עצמו. וכאשר היו הולכים בשורה – היה דתן הולך בראש, והעדה שלו אחריו, ואחר כך הלך אבירם, ועדתו השתרכה מאחוריו. נמצא, אפוא, שכאשר פתחה הארץ את פיה – פגעה בדתן בראשונה, ואחריו נבלעו גם עדתו, ואחר כך נבלע אבירם ועדתו אחריו. ואם כן, התיאור בתהילים ברור ומדויק: "תפתח ארץ ותבלע דתן" – בראשונה ואחר כך את הבאים אחריו, ואז את אבירם, ונמצא שהארץ כיסתה "על עדת אבירם", שהיו האחרונים ליפול...
