במחלוקת בין קרח ועדתו מופיע הרבה פעמים לאורך הפרשה המילה ‘לכם’. ונציין כמה פעמים לשם דוגמא: בטענת קרח כתיב “רב לכם”. וכן כאשר משה משיב (במדבר טז, ג) להם נאמר “רב לכם”. וכן בהמשך (שם טז, ז) אומר משה “קחו לכם מחתות”. האם מרומז במילה ‘לכם’ על מה נסוב המחלוקת בין קרח ועדתו?
ביאור מורינו הרב שליט"א
לעיל נתבאר שמלך ר"ת מלכות (נקודה מתוך הפרשה - אחרי מות: כהונה – מלוכה) – לויה – כהונה. וכן אותיות 'לכם' שווה לאותיות 'מלך', בשינוי סדרם. ונתבאר שמשה היה לו את כל שלושת החלקים הללו. וע"ז הרהר קרח כמ"ש (שם) לעיל, וז"ל, ויקח קרח – לקח את עצמו לצד אחר להיות נחלק מתוך העדה (פסוק א) רש"י לעורר על "הכהונה", עכ"ל. וזהו שאמר קרח ועדתו; "רב לכם", די שיהא לכם לויה ומלכות בלא כהונה למשה, רב שיהא "לכם", ודי שיהא רק לויה – מלכות – ר"ת לם, ולא לכם, והבן. והשיב משה "רב לכם בני לוי", די לכם באות ל' של לכם, לויה, אולם לכם, לויה – כהונה – מלכות, הוא רב שיהא לכם.
נודע עד מאד דברי רבותינו שכל השגתינו בבריאה אינה אלא במלכות ובעומק, בבחינת "כבוד אלוקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקר דבר", וקרח אותיות 'חקר', ורצונו היה להשיג לא רק את הכהונה יחד עם לויה, בחינת 'כל' ר"ת כהונה – לויה. אלא רצונו אף היה להשיג את המלכות בבחינת "כבוד מלכים חקר דבר", והוא קרח – חקר ברצונו לחקור המלכות ולהשיגה.
הדברים שקרח חלק לא רק על הכהונה אלא אף על המלכות, מבואר ושורש ברבותינו.
בפרי צדיק כתב המדבר (א, יב), וז"ל, הפטרת פרשה זו בשמואל (קרח, אות ח) בעיקר ממלכות שאול, והשייכות לפרשה זו וכו', שכל הפרשה הוא מענין שחידש שמואל המלכות לשאול, ומכל מקום אמר להם מוסר, ואמר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך. וכן ענין קרח שנחלק לא רק על כהונת אהרון בלבד, כי אם גם על מלוכת משה, עיי"ש כל דבריו.
וכן כתב בישמח ישראל ומעין אלכסנדר, (קרח אות סד) וז"ל, שכוונת אנשי קרח ואון בן פלת היה, שאם יעבירו את משה מן המלוכה וימנו קרח למלך יהיו חשובים טפי, כי קרח היה עמהם כחבר, אבל כשיהיה גם הוא מלך יתנשא ויתרחק ממכם, עכ"ל. ועיין עוד אמרי נועם (קרח, אות ו).
ובענין הא דכתיב "כבוד אלוקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקר דבר". והראוי להיות מלך ולחקור הדבר, הוא מי שדבק יתר על כן במדרגת כבוד אלוקים הסתר דבר. וזה שייך בשלמות אצל משה, שחציו הוא למעלה אלוקים, כמ"ש חז"ל. ומכח כך הוא דבק בכבוד אלוקים הסתר דבר. וחציו מלמטה איש, ומכח כך הוא דבק אף בכבוד מלכים חקר דבר, ולכן הוא הוא הראוי להיות מלך – כהן – לוי, יחדיו.
ועיין במדרש תנחומא (קרח, אות כו), וילקוט ראובני (קרח ג , יח), והזוה"ק.
