יעקב אבינו שמדתו שלום לימד אותנו להפוך מ' פתוחה של מ'חלוקת לם' סתומה של שלו'ם

בפרשתנו פרשת קרח דבר בעתו מה טוב, להתבונן בלקח הנשגב שמוטל על כל אחד מישראל ללמוד מפרשתנו, לברוח ממחלוקות המתפשטות כאש בשדה קוצים ומכלות כל מי שנקלע בדרכן, כפי שקרה לקרח וכל עדתו אנשים נשים וטף שהעזו ברוב חוצפתם לדבר סרה כנגד רבן של ישראל ואדון כל הנביאים משה רבינו.

יעקב אבינו שמדתו שלום התפלל שלא יזכר שמו במחלוקת קרח ועדתו

פתח דברינו יאיר במה שפתח הכתוב: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי", ופירש רש"י ומקור הדבר במדרש: "ולא הזכיר בן יעקב, שביקש רחמים על עצמו, שלא יזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר בקהלם אל תחד כבודי". ויש לבאר הטעם שיעקב אבינו התפלל על כך, על פי מה שדורש בזוהר הקדוש: "עושה שלום במרומיו, דא יעקב".

ומפרש בזוהר הקדוש הטעם לכך, כי אברהם אבינו מדתו חסד מימין, יצחק אבינו מדתו גבורה משמאל, ויעקב אבינו מדתו תפארת באמצע מכריע בין שניהם בהיותו כלול מב' המדות חסד וגבורה, נמצא לפי זה כי מדתו של יעקב היא שלום, כי הוא עושה שלום בין החסד של אברהם והדין של יצחק.

"עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם"

הנה מה טוב ומה נעים לצרף לדברי הזוהר הקדוש, מה שפירש ב"ספר הפליאה" סיום הברייתא של רבי ישמעאל: "וכאן שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם". הכוונה בזה כי מדת החסד של אברהם והגבורה של יצחק הן בבחינת שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא יעקב שמדתו תפארת המכריע ביניהם.

רבינו הקדוש הניצוץ של יעקב אבינו סיים את כל המשניות "בשלום"

הטעם שפתח רבינו הקדוש את המשניות במצות קריאת שמע וסיים את כל המשניות במשנה "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". וביאר ה"בן יהוידע" כי רבי יהודה הנשיא הוא נשי"א - נוטריקון נ'יצוץ ש'ל י'עקב א'בינו. לכן בחר לפתוח במצות קריאת שמע שתיקן יעקב ולסיים בשלום שהוא מדתו של יעקב.

באות מ' של מ'חלוקת יש פרצה לעומת ם' של שלו'ם שהיא שמורה

נראה להוסיף לבאר הטעם שפתח רבינו הקדוש את התורה שבעל פה באות מ' פתוחה וסיימה באות ם' סתומה של "בשלו'ם", על פי המהר"ל מפראג שמילת "מחלוקת" פתיחתה באות מ', ואילו מילת "שלום" סיומה באות ם'. במילת מ'חלוקת יש פרצה כלפי מטה באות מ' פתוחה, לרמז כי בעון המחלוקת יש פרצה למזיקים להיכנס בעולם, ואילו במילת שלו'ם האות ם' היא סתומה כחומה בצורה מכל הצדדים.

בכח התורה מהפכים האות מ' של מ'חלוקת לאות ם' של שלו'ם

כך דרכה של תורה כשלומדים בחבורה, שבתחילה היא בבחינת "מ"ם פתוחה" של מ'חלוקת, כי נעשו אויבים זה לזה לחלוק ביניהם כדי שתתברר ההלכה, ואחרי שנתבררה ההלכה הרי היא בבחינת "מ"ם סתומה" של שלו'ם, שאינם זזים משם עד נעשו אוהבים זה לזה.