סגולה לפרנסה

ומה שכתב בסוף מכתבו 'ובענין פרנסה בפרט', שסגולת מידת השלום היא להמשיך פרנסה, הנה מקרא מלא דיבר הכתוב (תהלים קמז, יד) 'השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך', ופירשו המפרשים שבמקום שיש שלום שם יש פרנסה ושפע רב. וכמובא בספרים הקדושים (ועי' בשל"ה הקדוש מסכת יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר) כי מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות, ומדה טובה מרובה ממידת פורענות חמש מאות פעמים, ועל אחת כמה וכמה דמידת השלום מביאה לאדם פרנסה טובה ומרובה.

ובאמת משנה מפורשת היא (פאה א, א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא וכו', והבאת שלום בין אדם לחברו וכו'. ובפרט לפי מה שביאר הרמב"ם בפי' המשניות, שעל מצוות שבין אדם לחבירו, מקבלים פירותיהן בעולם הזה, וזה לשונו: וכשיעשה האדם המצות התלויות בתועלת בני אדם זה עם זה, כמו כן תחשב לו לצדקה לעולם הבא, לפי שעשה המצוות, וימצא טובה בעולם הזה בעבור שנהג מנהג הטוב בין בני אדם, כי כשינהג מנהג הזה וינהגו אחרים כמנהגו, יקבל כמו כן שכר מהענין ההוא. והרי אחד מהדברים הוא הבאת שלום בין איש לרעהו, שמקבלים שכרו בעולם הזה.