אתפשטותא דמשה שבכל דור ודור
בני קרח מול בני משה ואהרן
וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה?
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על קרח והאנשים שמורדים במשה ואהרן "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם: וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר טז). מפורסמים דברי רש"י שהביא את שאלת חכמינו "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה?".
ועונים: "עינו הטעתו. ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו. שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות (כהונה) עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש, שנאמר (ד"ה א' כה, ה) 'כל אלה בנים להימן'. אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום? לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. 'אשר יבחר ה' הוא הקדוש'. טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה" (רש"י במדבר טז ז).
כח הראיה עבר לבני קרח
בדור של הכניסה לארץ הכל מתהפך. בניהם של משה ואהרון לא רואים, ואילו לבני בניו של קרח יש כח ראיה מיוחד. המיוחד שבכולם הוא שמואל שנקרא "הרואה". אמו חנה, מתפללת במשכן לזכות בבנים. עלי הכהן רואה אותה מתפללת הוא לא קולט את המציאות וחושב בטעות שהיא שיכורה. היא רואה שיצא ממנה בן שיבנה את מלכות בית דוד ויכונן את מקדש ה'. "ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו".
אלקנה שמעודד את ישראל לעלות לרגל
אביו של שמואל הוא אלקנה שמעודד את האנשים לעלות לרגל למשכן שילה להתקרב לה', למרות הקלקול של בני עלי שמנצלים את מעמדם ושוקים את הנשים שבאות להתקרב לה' במשכן שילה. "ובני עלי בני בליעל לא ידעו את ה': ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני ה' כי נאצו האנשים את מנחת ה'" (שמואל א פרק ב). הוא מבין שזו הדרך שתקים בעתיד את עם ישראל.
שמואל ששקול כנגד משה ואהרן
מתפילתה של חנה נולד שמואל שגדל בתוך משכן ה', זוכה להיות רואה. מתקופת משה ויהושע פסקה נבואה עד שהוא נולד ועל נחשב אביהם של נביאים. עליו נאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, קוראים אל ה' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם וכו'". אמרו חכמינו ששקול שמואל כנגד משה ואהרן.
בני משה חוטאים
מצד שני נמצא הנער הלוי מצאצאי משה שמעמיד את פסל מיכה. כך מובא בספר שופטים (יח, ל) "ויקימו להם בני דן את הפסל; ויהונתן בן גרשם בן מנשה, הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני". במסורת הספרים הנו"ן של מנשה כתובה נו"ן תלויה, כאילו כתוב משה. ובגמרא "וכי בן מנשה הוא? והלא בן משה הוא? אלא מתוך שעשה מעשה מנשה, תלאו הכתוב במנשה (בבא בתרא קט:).
בני קרח פורחים בארץ ישראל ובירושלים
כחודשיים לפני הכניסה לארץ מתגלית מעלתם של בני קרח "ובני קרח לא מתו" (במדבר כו יא). ולמה הפסוק הזה לא נמצא בפרשת קרח. כי עד עת כניסתם לארץ הם לא שבו בתשובה שלימה ולכן מקום נתבצר להם בגיהנום ששם הם שרדו עד תקופת הכניסה לארץ. "הם היו בעצה תחלה. ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם". וצריך לומר כי בני קרח פורחים התשובה רק בארץ ישראל ועוד יותר כשהם קרובים לקודש הקדשים. אבל במדבר הם היו בעצה תחילה.
בני קרח - יכולת השפעה מדהימה
בני קרח נזכרים בשם אביהם 'קרח' כדי ללמד מה כוחה של תשובה - שאפילו מי שהיה בשיא השאול יכול לעלות למקום כל כך גבוה. אפשר שבני קרח נזכרו בשם קרח כי הם ניצלו את כח ההשפעה האדיר של קרח שסחף את כל העדה כולה נגד משה. כשהם עושים תשובה הם משתמשים בכשרון האדיר שלהם כדי לסחוף את כל עם ישראל ללכת אחרי ה', ממש כמו שעשו אלקנה ושמואל. בבית המקדש הם מושכים אחריהם את כל העולם. "למנצח לבני קרח מזמור: כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים בקול רנה: כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מז).
