דיבוק חברים מצמיח חסדים
בספר אהבת שלום (פ' קרח) מפרש, דהנה ידוע דהעיקר ושורש הכל לאיש המשכיל, הוא דיבוק חברים אסיפתם וקישורם באמת לאמיתו זה לזה, והוא בחינת שלום, ומזה נצמחים חסדים גדולים וישועות גדולות הן בגוף והן בנפש.
והוא על דרך מאמרם ז"ל (אבות א, יב) הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, כי אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא (זוהר ח"ג נג, ב), מדת החסד ומדת הרחמים (שם ח"א רסו, ב), ומדה זו תצמח ביותר על ידי דיבוק חברים בבחינת שלום, בחינת כל"י שהוא ראשי תיבות כ'הן ל'וי י'שראל (זוהר ח"ג כט, ב), ורומז לשלוש בחינות חסד דין רחמים (תקו"ז קד, א), בחינת התכללות, ובחינת שלום, ואז נעשה 'כלי' מחזיק ברכה, על דרך מאמרם ז"ל (עוקצין ג, יב) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום.
וזהו 'והנה פרח מטה אהרן לבית לוי', פירוש 'אהרן' הוא מדת החסד כנ"ל, ו'לוי' הוא לשון דביקות ואחדות, מלשון הכתוב (בראשית כט, לד) 'ילוה אישי אלי', ופירושו שמדת החסד תצמח ותפריח ביותר על ידי דיבוק חברים ואחדותם והתקשרותם זה לזה באמת כנ"ל.
ושבת קודש היא גם כן בחינה זו, בחינת 'שלום', ועל כן נקראת 'שבת שלום' (עי' זוהר ח"ג קעו ע"ב), והיא בחינת כלי מחזיק ברכה, למי שזוכה לקבל מתנת השבת קודש, ומתענג על ה' בהרגשת הנפש, כראוי וכנכון לאיש המשכיל אשר הופיע עליו אור הנערב של קדושת השבת קודש.
