במדבר טז, טז-יט
(טז, יז) "וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי ה' אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ".
צריך ביאור, מדוע אמר משה שיבחנו במי יבחר ה' על ידי הקרבת קטורת דוקא. ורש"י פירש הטעם וז"ל "הקטרת החביבה מכל הקרבנות, וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא", אבל עוד צריך ביאור: א. הא אין הקטרת חביבה אלא היכא שמקטיר כמצוותה, ולא קטורת זרה. ב. כיון שקטורת זרה היא סם המות, וראו שעל ידה מתו נדב ואביהו, מדוע באמת נתרצו להקטיר קטורת זרה ולא חששו למות. ג. מדוע לא ציוה לתת סימן אחר פשוט.
ונראה, דהנה מבואר בבמדבר רבה שהנשיאים הם אלו שחינכו את המשכן בקרבנותיהם, וכתוב שם שקרבנות הנשיאים היו עולה חטאת ושלמים, וכן "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת". ואף שלא מפורש בכתוב מה עשו בה, אבל הוא מפורש בספרי דתניא: "מלאה קטורת, זו קטורת נדבה".
והנה גם אהרן הכהן הקריב קרבנות ביום הראשון לחנוכת המשכן, אבל לא הקטיר קטורת יחיד, ובאמת לא מצינו שיחיד יקטיר קטורת, והוא איסור גדול ליחיד להקטיר קטורת. אבל הנשאים שהקטירו קטורת, היתה זו הוראת שעה מה'. ובזה מובן סיבת טעותם, שכיון שאהרן לא הקטיר בחנוכת המשכן קטורת יחיד, ובניו שהקטירו מתו, ואף על פי כן הנשיאים נצטוו להקטיר קטורת, ועלה לרצון לפני ה', לפיכך חשבו הנשיאים שהם באמת גדולים מאהרן.
תמצית דבריו:
הטעם שמשה בחן אותם בקטורת, כיון שאהרן לא הקטיר בחנוכת המשכן קטורת יחיד, ובניו שהקטירו מתו, ואף על פי כן הנשיאים נצטוו להקטיר קטורת, ועלה לרצון לפני ה', לפיכך חשבו הנשיאים שהם באמת גדולים מאהרן, ועלתה על דעתם שלא מה' הוא זאת שרק אהרן יהיה כהן.