א לך לך - ז חשון

מרן רבינו שליט"א הדליק נר נשמה ועבר לפני התיבה לרגל היארצייט של סבתו הרבנית הצדקנית בינה בת יצחק צבי ע"ה אחר תפילת שחרית אמר מר"ש משנה ורבי חנניה... והוסיף קדיש על ישראל. אחריה ערך מר"ש מעמד לחיים וסיפר עובדות מצדקותה כן שח מר"ש מהילולת הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל

בעת קבלת הקהל ניראו בין הנכנסים אל הקודש פנימה גיסו הרה"צ מאיר גרויז שליט"א ובידו הזמנה לשמחת החתונה לבתו שתתקיים ביום ב' וירא טו חשון. באולמי היכלי מלכות בבני ברק. וכן ידיד בית חיינו העסקן הרב שלמה זלמן שטרנפלד שהזמין את מר"ש לשמחת הבר מצוה לבנו ישראל מאיר שיתקיים באולם ביהמ"ד 'אמרי חיים' ברובע ז' אשדוד..

בשיעור בין מנחה למעריב שח מר"ש כדלהלן: מסופר כי הרה"ק מצאנז בעל ה'דברי חיים' זי"ע היה מפורסם בעולם בתור איש מופת ופועל ישועות, ועם כל זה לא היתה עוד שום תמונה מדמות דיוקנו. החליטו עורכי העיתון הפולני 'כווילא' מלעמבערג לשלוח צייר אומן ידוע לצאנז, כדי לצייר את דמות דיוקנו של הראבינער [-הרב] הדגול העושה נפלאות. בהגיעו לצאנז, השיג הצייר לעצמו דירה מול חצר קדשו של ה'דברי חיים,' על מנת לנצל את ההזדמנות כאשר הרבי יוצא ללכת למקוה או לבית המדרש, כדי לשרטט קמעא קמעא קוים מדמות דיוקנו. ברם, לאחר שכבר הצליח בדרך זו לצייר את חצי פניו של הצדיק, לקה הצייר בשיתוק. קמו עורכי העיתון והגישו תביעה משפטית נגד הצדיק מצאנז, שישלם פיצויים לצייר, בהיותם בטוחים שהראבינער עושה הנפלאות קילל והעניש את הצייר ולכן הצייר לקה בשיתוק. במקרה היה הרבי אז חולה, ולא היה יכול להופיע בעצמו בבית המשפט, ולכן שלחו את כתב האישום אליו הביתה ודרשו ממנו תשובה. שלח הרבי את משמשו הנאמן ר' רפאל צימעטבוים, שהיה מפורסם בשם 'דער הויכער רפאל[ '- רפאל הגבוה,] לבית המשפט, וציוה עליו למסור בשמו את דברי התשובה הבאים: "מאז עומדי על דעתי, השתדלתי בכל יכולתי לא לעשות שום רעה לאף אדם, בין יהודי ובין גוי." בית המשפט ביטל את התביעה וזיכה את הצדיק מכל וכל.

אחר תפילת מעריב ערך מרן רבינו שליט"א מעמד קידוש לבנה אחר ריקוד טובים מאורות, עברו להתברך בגוט חודש.

לעת ערב השתתף מרן רבינו שליט"א בחתונת החתן בן הר"ר ישראל בריסטובסקי עב"ג שהתקיים באולמי היכלי מלכות בבני ברק. השמחה הגיעה לשיאה עת רקד מר"ש עם החתן והמחותנים כאשר התזמורת פצחה בניגון ובכן צדיקים... והקהל מוחה כף אל כף בהתרגשות