אברהם נזהר מפת עכו"ם וסתם יינם
וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן: (יד, יח)
ומלכי צדק וגו'. רבותינו אמרו (נדרים לב:) כי הוא שם. וטעם שהפסיק בענין מלך שלם בין יציאת מלך סדום להודעת דבריו אל אברהם וכו', להגיד שבח הצדיקים מה בינם לבין הרשעים, כי מלך סדום יצא לקראת אברהם לראות פניו ריקם, הגם שאליו יחויב להקביל פני אברהם במנחה כיד המלך, והוא הרשע יצא בידים ריקניות. ושם הצדיק, מבלי חיוב נדיבות יעץ, והקביל פניו בלחם ויין:
עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (יומא כח:) 'קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שהם תיקוני רבנן'. ולזה הודיענו הכתוב, כי אברהם שר וגדול ומכובד בעיני הכל היה, וכשיצא לקראתו מלך סדום מן הסתם יקביל פניו בתשורת לחם - לו ולעבדיו ואנשי מלחמתו, ולצד כי אברהם יפרוש ממאכלם, מהלחם משום פת של גוים, והיין משום סתם יינם (ע"ז לו:), לזה נתחכם ונשתדל מלך סדום שיעשה תשורת האכילה על יד נאמן שהוא שם, ומידו של שם לידו של אברהם. וחידוש השמיענו הכתוב, שאפילו לחם ויין שאינן אלא מדרבנן הקפיד אברהם, ומכל שכן שאר דברים שיש בהם חשש איסור תורה:
