בענין מצות תפילין וחציצה בתפילין

ענף א: חציצה בתפילין בשערות תלושות אחר תספורת. / ענף ב: חציצה של שער רטוב בהנחת תפילין. / ענף ג: מתי מורידים התפילין בתפילת שחרית לפני נוסח ספרד. / ענף ד: ללבוש תפילין בחוץ בזמן שיש פחי אשפה. / ענף ה: אם צריך ליישר תפילין של ראש לפי המראה עכ"ל. ואם כן הדבר מפורש שעל פי הקבלה יש ענין מיוחד להמתין עד אחר תפילת עלינו. אבל זה נראה ברור שאין זו שיטת הרמ"א, שהרי הרמ"א כתב הטעם משום ד' קדישים, ולפי זה בנוסח ספרד שגומרים ד' קדישים אחר שיר של יום מותר כבר להוריד את התפילין אז.

ונמצא למעשה שאין צורך להמתין עד אחר עלינו לפי נוסח ספרד, אלא אם כן רוצה לצאת על פי הקבלה שאז צריך להמתין אד אחר עלינו. ואם אינו רוצה לצאת על פי הקבלה, אז מיד אחר קדיש שאחר שיר של יום מותר להוריד את התפילין.

ענף ד: ללבוש תפילין בחוץ בזמן שיש פחי אשפה

כבר כתב השו"ע סי' כ"ה סע' ב', שיש מצוה ללכת לבית הכנסת עם טלית ותפילין, ויש לעיין אם מותר לעשות כן בימינו כאשר יש פחי אשפה ברחובות שאנשים מריקים לתוכם את האשפה שלהם.

כבר כתבתי במקום אחר שהאשפה כיום אינה האשפה שמוזכר בגמ', שהרי אמרו בגמ' ב"ק אשפה העשויה להתפנות שם, והיינו מקום לעשיית צרכים, אבל האשפה כיום בדרך כלל מכניסים לתוכה שקיות עם שאריות מזון, וגם שקיות אלה הם כולן סגורות ולא יוצא מהם שום ריח. ולכן אין כאן איסור של הליכה בתפילין למקום מטונף, וגם בימינו מצוה ללכת לבית הכנסת עם טלית ותפילין.

ענף ה: אם צריך ליישר תפילין של ראש לפי המראה

יש בני אדם שמיישרים את התפילין של ראש לפי מה שהם מסתכלים במראה. ויש לעין אם יש צורך לזה.

מפורש בשו"ע בסי' ל"ד סע' ב' שיש מקום בראש לשני זוגות תפילין, ומשמע שאחד בצדו של השני. ואם כן נראה שיש מספיק מקום שם אפילו אם אין התפילין בדיוק באמצע הראש. ולכן לא הבנתי למה יש צורך לדקדק ולכוון אם המראה שהתפילין יהיו בדיוק באמצע הראש.

והריני דוש"ת

ישראל פסח פיינהנדלר

(הגאון הגדול מח"ס שערי זבול זצ"ל)

לכבוד הרב גמליאל בן רבי אלחנן י.ד. הכהן רבינוביץ שליט"א אחדשה"ט.

ענף א: חציצה בתפילין בשערות תלושות אחר תספורת

בחור ישיבה אחד, עשה תספורת בערב, ובבוקר הניח תפילין, ושאל ממני אם יצא ידי חובה או לא, שהרי בודאי שיש לו כעת שערות קטנות בתוך השערות, ושמא הם נחשבים חציצה בין התפילין ובין ראשו.

וחשבתי שיש כמה טעמים להקל בזה. חדא שדעת הרשב"א שאין איסור של חציצה בתפילין של ראש כלל וכלל. ועוד שאין אדם שמקפיד על מעט שערות שהן תלושות, כמו שמצוי בכל אדם שיש לו שערות תלושות בתוך ראשו, ואין חובה לבדוק לפני הנחת התפילין אם אין שערות תלושות בתוך הראש.

ולכן נראה שאין שום חסרון בהשארת שערות תלושות בתוך הראש אחר תספורת, ולענין הנחת התפילין אינן נחשבות השערות חציצה בפני התפילין.

ענף ב: חציצה של שער רטוב בהנחת תפילין

יש בני אדם שקודם הולכים למקוה ואחר כך מניחים תפילין, ויש לעיין אם השיער הרטוב נחשב כחציצה בפני התפילין.

לא נראה שמים יכולים להיחשב כחציצה, שהרי רק דבר ממשי כמו עפר או אבנים או איזה לכלוך נחשבים כחציצה. אבל מים הוא דבר שמשאיר רק רטיבות בעלמא, אבל אין בו משום חציצה, שהרי מה שייך בדבר של מים להיות חציצה. ולכן נראה שאין בזה שום ספק ושערות רטובות אינן נחשבות חציצה.

ענף ג: מתי מורידים התפילין בתפילת שחרית לפני נוסח ספרד

הרמ"א כתב בסי' כ"ה סע' י"ג שצריך להוריד התפילין אחר הקדיש של עלינו כדי שיהיה אחר ד' קדישים. וכוונתו הוא, הקדיש של ישתבח, הקדיש שאחר תחנון, הקדיש של אחר ובא לציון, וקדיש הרביעי הוא הקדיש אחר עלינו. אמנם בנוסח ספרד הם אומרים אחר ובא לציון את השיר של יום, ויש לעיין מתי מורידים התפילין לפי נוסח ספרד.

וראיתי בחוברת אחת ששאל שאלה זו מן הגאון הרב חיים קניבסקי שליט"א, ופסק שם שגם לפי נוסח ספרד מורידים אחר קדיש עלינו. ואני לא זכיתי להבין דבריו מה שענה על דבר זה שהרי בנוסח ספרד הקדיש אחר עלינו הוא הקדיש הששי, שהרי שיר של יום הוא הרביעי, וקדיש אחר אין כאלקינו הוא הקדיש החמישי, ואחר עלינו הוא הקדיש הששי. ואם כן אין צורך להמתין אחר הקדיש של עלינו כי אין דבר מיוחד בקדיש הזה אלא בזה שהוא מספר הרביעי, וכמו שכתב הרמ"א.

אלא ששוב ראיתי בספר כף החיים סי' כ"ה ס"ק פ"ח בשם ספר הכוונות שכתב וז"ל: שצריך להתפלל כל התפילה אחר שהניח תפילין ואין לחולצו כי אם אחר על כן נקוה לך