חודש חשון הוא מסוגל ביותר לבנין ביהמ"ק השלישי
...בנין ביהמ"ק הראשון ע"י שלמה המלך הי' במשך זמן ארוך — "ויבנהו שבע שנים", וסיומו הי' בחודש חשון: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו" כמסופר במלכים (א' ו, לח).
חנוכת ביהמ"ק והקרבת הקרבנות וכו' היתה אמנם משך זמן לאחר זה, אבל מצד עבודתם של בנ"י בראשותו של שלמה המלך — נסתיימה העבודה דבנין ביהמ"ק (שנמשכה "שבע שנים") בחודש חשון.
וזוהי ההוראה הנלמדת מסיפור התורה שבנין ביהמ"ק נסתיים בחודש חשון — עד כמה צריכים לייקר ולהעריך את הזמן דחודש חשון, מפני היותו חודש שישנה בו ברכה מיוחדת ונעלית ביותר — חודש שבו זכו בנ"י לסיים את בנין ביהמ"ק!
ומובן שזהו ענין השייך לכאו"א מישראל — כי בנין ביהמ"ק ע"י שלמה המלך (לאחרי ההכנה שהיתה ע"י דוד המלך) הי' בעזרתם ובהשתתפותם של כל ישראל, בדוגמת המשכן שנבנה ע"י משה רבינו (לפני הכניסה לארץ) שהשתתפו בו כל בנ"י ע"י נדבותיהם עבור בנין המשכן.
ומכיון שבחודש חשון נסתיימה פעולתם של בנ"י בבנין ביהמ"ק הראשון — מובן, שחודש חשון הוא מסוגל ביותר לבנין ביהמ"ק השלישי (ראה גם ילקוט מלכים רמז קפד).
ובזה יכול (וצריך) להשתתף כאו"א מישראל — ע"י שהוא מוסיף בכל עניני קדושה, הוספה בלימוד התורה ובקיום המצוות בהידור, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לסביבה כולה, שזוהי כללות ענינו של "בית המקדש" — בית קדוש, שממנו מתפשטת וממשכת קדושה בעולם כולו, וזוהי ההכנה המתאימה לבנין ביהמ"ק השלישי.
ועפ"ז מובן שכללות ההוספה... בלימוד התורה וקיום מצוותי', ובמיוחד — בענין דאהבת ישראל ואחדות ישראל, "כלל גדול בתורה" — מהווה הכנה מתאימה לבנין ביהמ"ק השלישי. ובפרט כאשר הוספה זו נעשית בחודש חשון, חודש שיש בו ברכה וסגולה מיוחדת בקשר לבנין ביהמ"ק, מכיון שבו נסתיים בנין ביהמ"ק הראשון.
ומכאן שאין צורך להמתין ח"ו "שבע שנים" — מכיון שענין זה נפעל ע"י לימוד התורה והנהגה ע"פ הוראות התורה, והתורה ניתנה כבר לכאו"א מכם באופן ד"מורשה קהלת יעקב", הרי התורה עצמה אומרת שכאשר ישנו ענין היגיעה, הרי בודאי שי"געת ומצאת" (משיחת יום ג' פ' נח, מ-חשוון תשמ"ו וליקו"ש "צבאות ה'").
