ד' נח – ג חשון
מרן רבינו שליט"א הדליק נרות לפני התפילה לרגל הילולות הצדיקים. בלחיים אחר התפילת שחרית שח מר"ש כדלהלן:
דרכו של ה'צמח צדיק' שלא היה עורך 'טיש' לסעודת 'מלוה מלכה 'מידי שבת בשבתו, ורק בשבוע שחל בו יומא דהילולא של אחד מגדולי הצדיקים היה יוצא במוצש"ק כדי לערוך סעודת מלוה מלכה ולספר סיפורי צדיקים מבעל ההילולא, וברוב סעודות אלו הזכיר מעשה או עובדא מחותנו הרה"ק מרוז'ין, לפיכך ניגשה הרבנית הצדקנית אל אחד החסידים מבאי ביתה, וביקשה ממנו, שבשעה שיזכיר הרבי בסעודת 'מלוה מלכה' ממפעלות אביה יועיל נא ל'הזכיר' לו, מדוע אם כן אינו מתערב לטובת גיסיו הקדושים, והבטיח לה החסיד שיעשה כדבריה.
אולם באותה סעודת 'מלוה מלכה' לא פתח את פיו לספר כלל סיפורי צדיקים, ויהי כאשר עמדו לקראת נטילת מים אחרונים לפני ברכת המזון התחזק החסיד ונעמד על רגליו ושאל "כל העולם מתפלאים מדוע אין הרבי מתערב לטובת גיסיו הקדושים...", שמע ה'צמח צדיק 'לדבריו וכדי להשיב לו פתח לספר לו מעשה שהיה : באחת השבתות באו הרבה גדולי עולם לשבות אצל חותנו הרה"ק מרוז'ין, ולא ידעו המשמשים איך לסדר את מקומות מושבותיהם ב'טיש', שהרי לא יוכלו להושיב את בני הרבי בראש ולהושיב אחריהם גדולי ישראל, כי בזה הם פוגעים בכבודם ח"ו, ולאידך גיסא אינו ראוי להושיב בניו אחרי הני גדולים, ולכן החליטו ואמרו לבניו וחתניו של הרבי שלא יבואו ל'טיש', וכן עשו.
אך אני הבנתי, שכאשר יהיו גדולים אלו סמוכים על שולחנו בודאי יאמר אז דברי אלקים חיים במדריגה נעלה ביותר, לכן החלטתי לבוא ל'טיש' ולהתחבא מתחת לשולחן, ואכן שמעתי אז דברים העומדים ברומו של עולם, וכאשר סיים לומר דבריו הסתובב אל עבר הרה"ק מצאנז שישב לידו, ושאל אותו "צאנזער רב , האם מסכימים אתם למה שאמרנו? ברצוני שתסכימו עמי כי הנכם מבית דין של מעלה", ובזאת הפטיר ה'צמח צדיק' והשיב לאותו חסיד "הרי חותני היה אמת, ואם אמר שהרה"ק מצאנז הוא בין הדיינים בב"ד של מעלה הרי גם זה אמת, וגיסי הם גם כן אמת, ובתוך כל כך הרבה אמת אינני רוצה להתערב..."
