ספה"ק דרושי הצל"ח מרבה"ק ר' יחזקאל לנדא, הנודע ביהודה
הקב"ה ניחם את רחל 'ושבו בנים', פירוש 'ישיבו' להיות נחשבים 'בנים' למקום
דרוש י"ח ליום ב' דראש השנה: הנה, האלשיך פירש, 'רחל מבכה על בניה', על בית ראשון שחרב, 'מאנה הנחם על בניה', על חורבן בית שני, ע"ש.
(וזל"ק האלשיך) ירמיהו: פל"א יד: כה אמר י-הוה קול ברמה נשמע נהי בכי, תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו:
ומה היו השניתמרורים ?
הא' על בניה בחרבן ראשון,
והשני, מאנה להנחם על בניה, של חרבן שני. (עכל"ק האלשיך)
(המשך דרושי הצל"ח) ולפי דבריו אומר אני, שהיתה תשובת הקב"ה ג"כ על זה הדרך,
על הפקידה של חורבן בית ראשון ששב בימי עזרא, אמר, ושבו מארץ אויב, ולא אמר, 'ושבו בנים',
אבל על הגאולה האחרונה, ויש תקוה לאחריתך דייקא שזה יהיה באחרית הימים, אמר, ושבו בנים לגבולם, שיהיו במדרגתבנים.
ספה"ק פנים יפות מרבה"ק ר' פנחס הלוי הורביץ, בעל ההפלאה
השי"ת! תגלה את גבורתיך, והושיעינו, בזכות רחל המבכה על בניה, שמרוב התכללותה בשכינה, ושמצטערת בצער השכינה, לכן בניה, אפרים ובנימין ומנשה, השיגו את מעלת צד השכינה, וחשקו לקרב מחניהם לצד מערב, אשר שם עיקר השראת השכינה.
במדבר ( פרק ב' פסוק ג ) והחנים קדמה מזרחהדגל מחנה יהודהלצבאתם ... (י) דגל מחנה ראובןתימנה לצבאתם ... (יח) דגל מחנה אפריםלצבאתם ימה ... (כה) דגל מחנה דןצפנה לצבאתם.
ס' פנים יפות: (קדמה מזרחה) דגל מחנה יהודה לצבאותם, וכן בכולם.
וגבי אפרים כתיב... לצבאותם... (ואח"כ)ימה, ועייןבר"מ אלשיך,
(וזל"ק האלשיך) תהילים פ"פ: ב-ג: רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה: לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו:
אם חלושי זכות אנחנו, להתעורר בגיננו, זכור את רחל, שהיתה, מצרה ומבכה, על בניה, כמאמרם ז"ל באיכה רבתי, ועליה נאמר, 'מנעי את קולך כו’ כי יש תקוה לאחריתך וכו’.
ומדגל מערבי אשר שם שכינה (אשר היא יושב הכרובים, שהיא לפני מחנה מערבי) אשר שם היו בני רחל , אפרים ובנימין ומנשה,
בזכותה, עוררה עתה את גבורתך, שלא תהיה גבורתך, כישנה, כאשר בראותך גוים מרקדים בהיכלך, והיית כישנה, בעיני הרואים, עם היות שהן היא גבורתך, (אע"פ שאז"ל שהסבלנות והתאפקות שלו ית' הן הן גבורותיו, אעפ"כ, תפלתינו היא אשר) עתה תהיה גבורתך בהתעוררות, וזהו עוררה את גבורתך (עכל"ק האלשיך)
(המשך הפנים יפות) ונראה (דאלשיך), דאף שהיה על פי צוואות הש"י, (אעפ"כ) לאחר שנתישבו מצאו מקומו של כל אחד חן בעיניו, כמ"ש חז"ל, חן מקום על יושביו,
אבל בבני רחל, חשקו נפשם לצד מערב, (כיון) שהוא מקום השכינה,
כמו שמצינו בבנימין, שהיה 'חופף עליו כל היום',
וכן מצינו גבי יוסף, כמ"ש חז"ל, 'ויפל על צוארי בנימין אחיו ויבך,ובנימין בכה על צוארו', דקאי על בתי מקדשים, שבשילה, ובחלקו של בנימין בבית עולמים,
ויש לפרש מלת לצבאותם, כמ"ש חז"ל, במעשה בראשית, 'בצביונם נבראו' שנאמר 'צבאם,'
לכך נאמר בשאר דגלים, המקום תחלה, על פי צווי השי"ת, ואח"כ (כתוב לצבאותם, כי לאחר שנתישבו במקום שנצטוו, המקום) מצא חן בעיניהם, דהיינו לצביונם,
אבל בבני יוסף, חשקו נפשם בתחלה (לצבאותם, לצביונם) לקרב לצד מערב, שהוא מקום השראת השכינה (אף לפני הציווי להתיישב בהמקום,
וזה שכתוב בבני יוסף לצבאותם תחלה, והמקום אח"כ)
ענינו