דיני צורות שמש, ירח וכוכבים
לאו ד''לא תעשון אתי''
כמה יסודות
א. שכיח הוא בבתי ספר בתקופה זו בפרשיות אלו לצייר צורות של השמש והירח והכוכבים, וצורות אדם, כגון בפרשת בראשית לתאר את בריאת העולם, ובפ' לך-לך כשהקב''ה הוציא את אברהם אבינו להראות לו את הכוכבים, ובפ' וישב בחלום השני של יוסף כשהכוכבים משתחווים ללבנה וכדומה, וכמו כן צורות האדם, כגון אברהם, יצחק יעקב, לבן ועשו, והרבה שואלים באיזה צורה מותר לצייר ציורים אלו, ולכן מצאנו צורך לברר את הענין באופן מעשי.
ב. ''לא תעשון אתי''. אחת מעשרת הדברות היא הלאו, ''לא תעשה לך פסל וכל תמונה'' (פ' יתרו כ', ד'),והכוונה היא שאסור לעשות פסל לעבודה זרה, ובסוף אותה פרשה כתוב עוד פסוק ('כ', כ) ''לא תעשון אתי'' וגו', וקבלו חז''ל שזו היא אזהרה שלא לצייר צורות של הגופים הנמצאים בשמים - 'אתי' מה שנמצא איתי, כמו מלאכים, שמש, ירח וכוכבים, וכן אסור לצייר צורת אדם (עי' גליון הבא אי''ה), שזו היא הצורה שהקב''ה מתראה בה לנביאים, ואפילו כשהוא עושה כן רק לנוי ולא לעבודה זרה אסור שעצם העשייה או הציור הוא האיסור (גמ' ר''ה דף כ''ד ע''א).
ג. טעם האיסור. אם הצורה נעשית לצורך עבודה זרה, פשוט שהיא אסור משום ע''ז, אבל גם כשברור שנעשה רק לנוי, ג''כ אסרה התורה כדי למנוע מאנשים לטעות ולייחס להן כוחות עצמאיים או חלילה לעבוד אותן כעבודה זרה (רמב''ם פ''ג ע''ז ה''י).
ד. באיסור זה נמצאו כמה פרטים, בכמה דברים אסור לעשות רק צורה בולטת כלומר תלת ממד, ולפעמים גם צורה שוקעת או אפילו סתם ציור שטוח על דף, וכמו כן, לפעמים האיסור הוא רק בדבר שלם ולפעמים גם בחלקו, ובכמה אופנים קיים רק איסור עשייה ולא שהייה ובכמה דברים קיים אפילו איסור שהייה, ולכן נבאר הדין לפי המבואר בפוסקים, כל אחד לפי דינו.
איסור שהייה
ה. מבואר בגמ' ופוסקים שעל אף שאיסור מן התורה הוא דוקא בעשייה דהיינו לייצר צורות אלו, מ''מ אף אם נעשה ע''י אחרים כגון ע''י נכרי, קיים בהם איסור דרבנן להשהות צורות אלו ברשותו מדרבנן, והטעם מפני החשד (רמ''א סי' קמ''א ס''ג, ביאור הגר''א סקי''ז, חכ''א כלל פ''ה אות ה' ו'.)
לצייר שמש וירח
איסור מן התורה
ו. בכלל האיסור לצייר משרתי ה' שבמרום, כלול גם האיסור לצייר שמש, ירח או כוכבים ונכלל באיסור לאו של ''לא תעשון אתי'' (שו''ע יו''ד סי' קמ''א ס''ד), שגם הם משרתים של הקב''ה, וכמו שאומרים בתפילת שב''ק, 'טובים מאורות שברא אלוקינו וכו' עושים באימה רצון קונם'.
בין בולטת ובין שוקעת. ציור של אדם נאסר רק כשהוא בולט או בתלת מימד (כמו שיבואר בגליון הבא אי''ה), אבל ציור של שמש, ירח וכוכבים אסור גם כשאינם בולטים אלא שוקעים ונראים עמוק (תוס' ע''ז דף מ''ג ע''ב ד''ה והא ר''ג, רמב''ם, טור, ב''י, שו''ע ס''ד), והטעם בזה משום שהאיסור תלוי איך אנו רואים את הדבר (ט''ז שם סקי''ג, ש''ך סקכ''ה), לכן אדם שאנו ז. רואים אותו בשלשה ממדים האיסור הוא רק בצורה בולטת, משא''כ השמש והירח שאנו רואים רחוקים בשמים כאילו הם שוקעים בשמים, על כן האיסור לעשותם הוא גם בצורה שוקע ואינו בולט.
ח. ציור. בציור על דף שטוח דהיינו לא בולט ולא שוקע, נחלקו הפוסקים בדינו. יש הסוברים שמותר שדין ציור עדיף ממצב שוקעת (דרכ''מ סי' קמ''א סק''ה בשם שו''ת מהר''ם, ט''ז סקי''ג, פוסקים שהובאו בפתח''ת סק''ו).
ט. אבל הרבה פוסקים אוסרים גם בציור ומדמין אותו לדין שוקעת שאסור בחמה ולבנה וכוכבים (ש''ך סקכ''ה, חכ''א כלל פ''ה אות ה' ו'). לכן אסור לצייר דברים אלו גם על משהו שטוח כגון נייר, קנבס, קיר וכדומה.
אופן הציור
י. ציור והדפסה. איסור זה כולל בין ציור ביד ובין הדפסה דרך מדפסת, בין על נייר, על קירות או לצייר על בגדים, בכל אופן אסור לייצר צורה של שמש, לבנה וכוכבים.
יא. מעשה הצילום. דנו הפוסקים אם מותר לצלם את החמה או את הלבנה באמצעות מצלמה. והנה, במצלמות מן הדור הישן, שבהן גוף התמונה נרשם על גבי סרט הצילום [פילם], דנו הפוסקים אם יש בזה משום איסור עשיית צורה וציור (עיין שו''ת מנחת יצחק ח''י סי' ע''ב, ומסורת משה ח''ג עמ' רי''ז). ברם, במצלמות הדיגיטליות החדשות, שאין בהן ממשות של תמונה בעין אלא רק קליטה דיגיטלית של קיבוץ נקודות אור, ואינו דבר המתקיים בפני עצמו, נטו הפוסקים לומר שאין זה נחשב כעשיית וייצור תמונה, ועל כן מותר לצלם בהן (שו''ת אבני ישפה, ולפוסק הדור בשו"ת תשובות והנהגות ח''ז סי' קמ''ז אות ג').
יב. הדפסת תמונה. אמנם אסור להדפיס התמונה על נייר או על חומר המתקיים שאז נעשה עצם היצור של ציור של השמש או הלבנה (שם).
צורה ניכרת
יג. מבואר בפוסקים שצורה האסורה לצייר הוא באופן שניכר לעין כל שהציור הוא הדבר שמכוון אליו, דהיינו שאם עושה סתם עיגול ואינו ברור בתמונה שכוונתו לצייר השמש, אין בזה איסור, אלא צריך להיות ברור לכולם שהציור הוא אכן ציור של השמש, כגון אם עושה פסים של קרני זריחה סביבה או שמובן כך לפי הרקע של התמונה וכדומה או שצביעתה מוכיחה עליה (יד הקטנה ח''ב פ''ג הל' ע''ז מל''ת י''ח סקל''ג הוזכר בדרכי תשובה.)
יד. אינו צבוע. יש הסוברים שאם לא צבעו ציור של השמש באיזה צבע ואינו נראה כתמונה אמיתית, או שהציור הוא בשחור לבן, אז אין מראהו כמראה אמיתי של השמש ואינו אסור (שו''ת אג''מ ח''ה או''ח סי' ט' אות ו').
צורת כוכב
טו. כוכב. צורה אמיתית של כוכב היא עיגול כמו השמש והלבנה, מ''מ היות שאנו רואים בעיננו צורת הכוכב כאילו שהוא עם זנבות זוהרות, אז זו היא הצורה של כוכב שאסור לצייר (שו''ת קנה בשם שם), אבל אם מציירים רק עיגולים קטנים או נקודה לסמל כוכבים אין בזה איסור (ס' תכלית חכמה עמ' צ''א).
טז. צורת כוכב בעל חמש זנבות [ star shape ]. מה שאנו קוראים צורת כוכב כמו שמצינו במדבקות של ילדים כסמל של ציון, אע''פ שקוראים לזה כוכב, אין בזה איסור צורת כוכב, שהרי כוכב אמיתי אינו נראה כך ורק שהתקבל צורה זו בשם כוכב [star].
יז. דגל אמריקאי. לכן מותר לצייר או לצלם דגל אמריקאי אע''פ שיש בו ציור של חמשים [חמשים ואחת..] כוכבים עליו, שהרי כוכב בעל חמשה זנבות אינו ציור של כוכב אמיתי.
יח. צורת 'מגן דוד'. כמו כן צורת 'מגן דוד' שהוא כמו צורת כוכב עם שש פינות, אין בה משום ציור של כוכב.
במקום רבים
יט. יש אומרים שאם הציור נמצא במקום רבים מותר להשהותו ואין צריכים להסירו משם, והטעם משום במקום רבים אין חשד שעובדים להם (רמ''א שם ס''ד), ואע''פ שאין בזה איסור מ''מ מכוער הדבר (רבינו ירוחם הובא בש''ך סקכ''ז), ויש הסוברים שמכוער הדבר רק בבית כנסת אבל לא במקום אחר (רמב''ן), וגם היתר זה נאמר רק להשהותו אחר שקיים אבל אין היתר לעשותו תחילה כדי לתתו במקום רבים (ש''ך שם).
מקצת שמש או ירח
כ. מקצת דבר. הפוסקים כתבו שהאיסור לצייר צורות הוא דוקא כשמציירים את הציור בשלימותו, אבל אם מציירים רק מקצת הדבר באופן שניכר שחסר חלק מותר (ש''ך שם סוף סקכ''ה), ולפי זה דנו הפוסקים בכמה דברים מה נחשב מקצת.
כא. ירח. בצורת הלבנה אסור לציירה אפילו כחצי עיגול או כמו קשת, שכך היא נראית בתחילת או בסוף החודש, ולכן גם מקצתה נחשב כציור של הלבנה (פנ''י ע''ז דף מ''ג, מנ''ח מצוה ל''ט אות ט', דרכ''ת סי' קמ''א סקל''ח וסקנ''א, שו''ת שואל ומשיב מהדו''ק ח''ג סי' ע''א, שו''ת מנחת יצחק ח''י סי' ע''ב), אמנם אם ניכר שחסר מצורת הלבנה גם כשהיא חצי עיגול מותר כגון כשציור של עננים מכסה חלקה.
כב. שמש. אמנם צורת השמש היא עיגול שלם, ולכן כשמציירים רק חלק מהשמש כגון כשהיא בפינה הדף, או כשמסתירים חלק מהשמש ע''י ציור של עננים או כשמציירים אותה בשעת השקיעה או הזריחה, יש שמתירים זו מאחר שאין השמש בשלימותה (שו''ת אבני ישפה ח''א סי' קנ''א, שו''ת שבט הלוי ח''ז סי' קל''ד אות ז', חוט שני פסח עמ' רל''ו), וכנראה שהרבה נוהגים להקל עפ''ז.
כג. אך יש אוסרים גם במקצתה משום שההיתר של מקצת ציור נאמר רק באדם (לעיל אות כ') ולא בחמה ולבנה (שו''ת מנח''י שם, מו''ר בשו''ת קנה בשם ח''ג סי' נ''א).
כד. כוכב. כמו כן בכוכב אם מציירים רק מקצת ממה שמקובל להיות כוכב, מותר משום שאינו שלם [בספרי פוסק הדור בעל 'תשובות והנהגות' קיים סמל העשוי מכוכב היושב על ספר - שטר''ן-בו''ך באידיש הוא כוכב וספר - אבל הכוכב הוא רק מקצתו ולכן אין בו משום איסור זה.]
להתלמד
כה. בגמ' מבואר שמותר לצייר ציורים אלו, השמש, ירח וכוכבים כדי להתלמד, כמו שרבי גמליאל היה לו טבלא עם ציורים של הלבנה כדי לחקור את העדים הבאים להעיד על חידוש הלבנה, ואחד הטעמים הוא משום שהיה כדי להתלמד (גמ' ר''ה דף כ''ד ע''א), וכך נפסק בשו''ע שמותר בין לעשותן ובין להשהותן (ס'י קמ''א ס''ד).
כו. עניני הלבנה. כפשוטו, ההיתר להתלמד הוא לגבי דברים שצריכים דוקא לצייר כדי להבין דבר הנלמד ובלעדיהם קשה להבינו, כמו שמצינו במקור ההיתר שכדי שהבי''ד יבינו בדיוק איך נראתה הלבנה לעדים.
כז. להמחיש. כשמציירים ציורים אלו רק כדי להמחיש דבר הנלמד אבל בעצם הדבר מובן גם בלי הציורים, נחלקו הפוסקים אם גם זה נכלל בהיתר של להתלמד, יש הסוברים שאין זה נקרא להתלמד אלא להמחיש ובזה אין היתר (משמעות הט''ז סוף סקי''ג).
לז''נ מרן ראש הישיבה
כח. אמנם ישנם הסוברים שגם זה נקרא להתלמד והוא להבין ולהורות, שעל ידי התמונות ממחישים את הדבר וקולטים וזוכרים טוב יותר את דבר הנלמד (ש''ך בנקודת הכסף, חוט שני עמ' רל''ג).
כט. להבין הפרשה. מטעמים אלו התירו כמה פוסקים לצייר את השמש, הירח והכוכבים כדי להמחיש את מעשה בראשית, ואת חלום יוסף וכדומה, שאע''פ שאין למדים דבר מעצם הציור, מ''מ על ידם ממחישים את הנברא ביום הרביעי ואת פרטי הפרשה ועל ידי תמונה מוחשית נחרט הדבר במוח הרך של הילד, וגם זה נכלל בהיתר כדי להתלמד, להבין ולהורות (חוט שני שם, שו''ת שבט הלוי ח''ז סי' קל''ד אות ח').
ל. אמנם יש שהחמירו גם בציורים לילדים להבין את הפרשה הנלמד, שהרי אפשר להבין מה שנברא ביום רביעי גם בלי ציור וכל שאפשר בלי המחשה, אין בו היתר שכדי להתלמד (שו''ת מנחת יצחק ח''י סי' ע''ב, הגרי''ש אלישיב), ולכן בוודאי שעדיף לצייר את התמונות באופן שרואים רק את חלקי הדברים ולא בשלימותם כדי לצאת מידי ספק.
לא. להתלמד חכמת הציור. אם מישהו מצייר דברים אלו כדי ללמוד חכמת הציור, אין זה נקרא להתלמד שהרי עצם ציור השמש והלבנה אסור, ולכן אין לו היתר אא''כ יצייר רק חלק מהשמש או הלבנה כנ''ל (אות כ'), וכמו כן אין היתר להתלמד כשהוא לצורך לימודי חול (שו''ת חת''ס יו''ד סי' קכ''ח).
לב. ציורי תינוקות. כשתינוק מצייר חמה וירח, וצריכים להאמין לו ולהשתכנע שזהו ציור של חמה וירח.. אין צריכים לעצרו שהרי אין בו דמיון של שמש או ירח, מ''מ טוב לחנכם לצייר המאורות רק במקצתם כדי כשיתאמנו באומנות הציור ידעו שמותר רק כשאינם בשלמותם (שו''ת אג''מ ח''ה או''ח סי' ט' אות ו').
אופנים שונים
עוגיות בצורה ירח וכוכבים
לג. מותר לעשות עוגיות בצורה של ירח או כוכבים, שהרי אין כוונתו לעשות ציור של ירח או כוכבים אלא כוונתו לעשות עוגיה, רק החיתוך הוא בצורה מעניינת של ירח או כוכבים ולא מתייחסים אליו כציור של הלבנה אלא מתייחסים אליו כעוגיה, ולכן אין בו משום 'לא תעשון' (חוט שני עמ' רל''ח).
בגדי ילדים
לד. מצוי הרבה בבגדי ילדים או בשמיכות ומצעים מטה שיש עליהם צורות של לבנה וכוכבים, ואע''פ שאין עושים אותם אבל הבאנו שגם כשאחרים עשאום עדיין קיים בהם איסור שהייה, ולכן השאלה הוא על מה סומכים להשתמש בהם.
לה. כלים מבוזים. אלא מבואר בפוסקים לגבי איסור שהייה, שלא נאסר להשהות אלא פסל מכובד או צורה בולטת על כלים מכובדים, אבל צורות שבכלים מבוזים או פסל מבוזה אין איסור בשהייתם (טור בשם רמב''ן, רשב''א הובא בטור, תפארת למשה הובא בפתח''ת סק''ט).
לו. בגדי ילדים. כמו כן צורות של חמה, לבנה או כוכבים שעל בגדי ילדים, מותרים ללובשם דהוי ככלים מבוזים, שהרי בגדי ילדים נחשבים ככלים מבוזים שמתלכלכים הרבה ואינם נחשבים ככלים מכובדים שעליהם קיים חשש משום חשד שמא יעבדם (הליכות דעה בענין לא תעשון אתי אות נ').
לז. אבל חשוב לציין שהיתר זה נאמר רק כשהם מיוצרים ע''י נכרים וכל הענין הוא להשהותם שהאיסור הוא רק מדרבנן ומפני חשד כנ''ל (אות ה',) אבל אין זה היתר לישראל לעשותם תחילה, ולכן כשישראל מייצר אותם בגדים צריך לוודא שהציורים אינם בשלימותם.
