הוא דמשק אליעזר

"הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (בראשית טו, ב).

בגמרא במסכת יומא (כח, ב) דרשו "הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" - אמר ר"א 'המושל בתורת רבו'. "הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר", אמר רבי אלעזר ש'דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים'.

נראה לומר שהחסרון של אליעזר בא לידי ביטוי גם במעלתו, שכל מה שזכה להיות מושל בתורת רבו, ודולה ומשקה, הרי הם קנינים בתורת רבו. אבל לא זכה לעליה עצמית להיות 'מחדש' משלו, או 'מושל' בתורת עצמו, וזהו חסרון במהות הדרגה של האדם.

על פי ההבחנה הזו אפשר ליישב כיצד אליעזר נאמר עליו שהיה איקונין שלו וקלסתר פניו דומה לאברהם אבינו (ב"ר נט ח סי' ז) וכמובן שהיא תוצאה של השגה פנימית שדבק באברהם, "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח, א). ואילו יצחק ממשיכו של אברהם אמנם נאמר עליו שהיה זיו איקונין שלו כשל אביו, היה זה מפני שהקב"ה צר קלסתר פניו כשל אביו כדי להפקיע מליצני הדור שאמרו מאבימלך הוא [מדרש תנחומא, תולדות, א והובא ברש"י שם], משמע שרק מטעם זה היתה דמותו כשל אביו ולא מחמת דביקותו באביו. ופלא הוא איך אליעזר השיג יותר מדרגת יצחק.

ולפי האמור יובן היטב, שמעלת אליעזר היתה גם חסרון, שאמנם השיג הרבה מדביקותו ברבו אבל זו היתה כל השגתו. אבל יצחק היתה השגתו עצמית, וקנה לו דמות עצמית שלולא הטעם הנ"ל היתה משתקפת בו דרגתו שלו, שהיא נפרדת משל אביו. לכן היה צריך לעשיית צורה מיוחדת כדי להפקיע מליצני הדור. וזהו שאומרים בתפילת י"ח 'אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלוקי יעקב' שכל אחד מהם הוא גילוי אלקות בעולם מהדרגה שלו הוא. דוגמת מה שאומרים אח"כ 'הגדול, הגבור, והנורא' שכל מידה ממידתו של הקב"ה היא בפני עצמה. והוא שאמרנו שיצחק היה דרגה עצמית, וכן יעקב ולכן מזכירים כל אחד בפני עצמו.

(כרם טוביא - רבי טוביא ליסיצין)