הורינו דברות קדשך

כיבוד אב ואם בפרשת השבוע

עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג

ל ך ל ך מּאר צְָך ומ מֹו לדְ ת ך ומ בּית אּב ך י אֶל הּאּרֶץ אֶ שר אְרא ךּ. (י"ב א)

1 ידועים דברי המדרש: לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר; אצא ויהיו מחללים בי שם שמים, ויאמרו הניח אביו לעת זקנתו והלך לו, א"ל הקב"ה לך לך. ך ל אני פוטר מכבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחר מכבוד אב ואם וכו'

בספר פנים יפות כתב על זה: נראה פירושו, שאם אביו בחוץ לארץ אין מצות עליית הבן לארץ ישראל דוחה מצות כיבוד אביו. ודווקא לך אני פוטר ממצוות כיבוד אב עבור מצוות א"י, משום שתרח אינו עושה מעשה עמך, אבל לאחר – לכל אדם כשר, אין מצות עליית ארץ ישראל דוחה מצות כיבוד. שהיה הווה אמינה לומר שהואיל שעליית ארץ ישראל היא מצווה חשובה, ולכן זה נחשב שאביו מעכב ממנו לשמור דין תורה ולא ישמע לו, קמ"ל לך אני פוטר – אפילו שזה על מנת לעלות לא"י, רק לך אני פוטר מכיבוד אב.

ומביא ב'פנים יפות' קצת ראיה לדבר, שהרי נענש יעקב אבינו ע"ה כ"ב 2 שנה שביטל כיבוד אב ואם ולא נענש על ישיבת חוץ לארץ שלא עלה לארץ ישראל. אלא כיון שעבר על שתי המצוות יחד, נענש על החמורה דהיינו מניעת מצות כיבוד אב ואם, ולא נענש על מניעת עליית ארץ ישראל כיון שכבר נידון בחמורה.

וכתב שם שאמנם דין זה שאין להעדיף מצוות ארץ ישראל על כיבוד אב, הוא רק כאשר הבן נולד בחו"ל, אולם אם הייתה דירתם בארץ ישראל ואביו הלך לדור בחוץ לארץ, אין הבן מחויב לעבור (על מצוות א"י) בקום ועשה, לילך מארץ ישראל לחוץ לארץ. וקצת ראיה שהרי נענשו מחלון וכליון בני אלימלך על שיצאו מארץ ישראל לחוץ לארץ, אף שהלך אלימלך לחוץ לארץ והלכו עמו מפני כבוד אביהם אלא וודאי שלא היה להם לילך עמו מארץ ישראל לחוץ לארץ.

ומביא שאחר כך מצא יסוד זה גם בספר 'נחלת יעקב' על התורה, שכתב שאע"פ שאברהם הלך מחו"ל לארץ ישראל, היה צריך היתר מיוחד מהקב"ה. וכך כותב: מכאן מוכח למי שיש לו אב ואם זקנים לא צילך מהם אף לארץ ישראל, דאמר ליה הקב"ה לך אני פוטר (ממוות יישוב א"י).

ובזה מתורץ למה אמר הקב"ה בכיבוד אב ואם שכר למען יאריכון ימיך, כי שכר א"י גם כן אריכות ימים, כפי שאמרו חז"ל שהגמרא תמהה, איכא סבא בבבל? (האם יש אנשים זקנים בבבל?) הרי כתוב למען ירבו ימיכם על האדמה. רואים אם כן שלא"י יש סגולת אריכות ימים מיוחדת, ואם כן אם אדם ירצה לעלות לארץ ישראל, ואביו יאמר לו שלא יעלה ויניחו לבד לעת זקנותו, שחייב לשמוע לדברי אביו, כפי שאמרנו, ואם כן יהיה לאותו בן הפסד שכר אריכות ימים של ארץ ישראל, לכן כתיב אצל כיבוד אב ואם למען יאריכון ימיך שלא יהיה הפסד לאותו בן השומע לאביו.

1. מדרש רבה בראשית פרשה ל"ט פיסקא ז', ילקוט שמעוני רמז סב, 2. מגילה י"ז.