הורינו דרך חיים

כשם שחובה על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את ההלכות המצויות, כהלכות ברכות, שבת, שמירת הלשון ועוד, כך חובה על כל אדם ללמוד ולשנן את הלכות כיבוד אב ואם ומוראם, שמצווה זו היא תמידית בכל זמן, וחמורה היא עד מאוד, ואם לא ילמד את הלכותיה, מאין ידע היאך לקיימן, ויכשל בדברים רבים, מבלי לדעת שהוא נכשל.

באופן כללי ימי הזקנה של ההורים מזמנים לאדם ניסיונות – וגם הזדמנויות גדולות לכבד את הוריו באופן של זכות נדירה ועצומה כאילו נתנו לו לאסוף יהלומים ממש.

בתנא דבי אליהו (כ"ה) כותב: אפילו רירו של אביו יורד על זקנו ישמע לו מיד. ובמדרש תנחומא מזהיר את מי שצוחק ממעשה שנעשה שלא בצלילות ע"י הוריו, "כל המשחק באביו ואימו, כאילו עובד עבודה זרה" שהרי השווה הקב"ה כבודו לכבודם והמזלזל בהם כמזלזל בכבודו 3 של מקום. והגר״ח פלאג'י כתב , שאדם המכבד את הוריו אף כשהם שוטים וכבדים עליו הרבה, יזכה לזקנה ושיבה.

כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג

עפ"י הספר 'ויברך דוד' להגאון רבי ישראל דוד הארפענעס מו"ץ ורב בית הכנסת וקהילת 'ישראל והזמנים' וויליאמסבורג

לטפל בהוריו כאשר נחלשים לעת זקנתם

כשאפשר הדבר, צריך הבן לטפל בהוריו בביתו, אולם אם אשתו מתנגדת שהוריו ישהו בביתם, עד שהדבר גורם לפגיעה בשלום בית, 1 כבר פסק הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שיכול לשלוח את הוריו למושב זקנים אף שיודע ששם יטפלו בהם פחות טוב. אולם אם יש חשש שעל ידי שלא יטפל הוא עצמו בהוריו, יש לחוש שיתקצרו ימיהם 2 מחמת טיפול לקוי וכדו', יש מי שכתב שצריך לטפל בהם בכל אופן . באופן שצריך לטפל בהם בכח, כגון שצריך לקשרם שלא יוציאו מכונת חמצן וכדו', ימנה אחרים שיטפלו בהם ויעשו את הנדרש.

יש אומרים שאפשר לקיים המצווה ע״י שליח, ולפי שיטתם אם אינו יכול לכבדם יש לו לשלוח שליח שיעשה רצונם אפי' הוא שליח גוי. ויש חולקים שלא עוזר שליחות כיון שהוא 'מצווה שבגופו'. ומ"מ אם האב מקפיד שהבן ישמש אותו בעצמו דווקא, מחויב לעשות כן. וזה הכל לגבי עצם השימוש והטיפול באביו, אבל ללכת לקנות משהו או כל צורך עקיף הנדרש לטיפול בהם, שזה לא השימוש עצמו הישיר להורים, וודאי שאפשר על ידי שליח.

התבטא פעם בחריפותו בעל ה"ויואל משה",: מילא מה שחושבים הצעירים את עצמם תמיד 'חכמים' יותר מהוריהם – ניתן עוד לסבול, אבל מה שחושבים את עצמם יותר 'מבוגרים' מהוריהם – את זה אי אפשר לסבול… (מתוך 'טיב המעשיות' וישב)

1. שבט הלוי חלק ט' סי' קצ"ז. וע״ע מש״כ בעניין הורים חולים. והביא סייעתא מספר חסידים סי׳ תקס"ג 2. כ״כ הרש״ש בסוגיה (קידושין ל"א:) לפרש הא דאמר רב אסי אי ידעי לא נפקי, היינו שהתחרט על שעזב את אמו מפני שחשש שזה גרם לקיצור ימיה. <?> ספר קול החיים אות ו'