לך לך מארצך )י"ב - א'(

לך לך מארצך (י"ב - א')

כל ימיו עסק הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנובל זיע"א במצות פדיון שבויים. הוא נדד על פתחי נדיבים לאסוף מעות למצוה גדולה זו, אחר כך היה משלשל את המעות לכיסיהם הרשות, כדי לפדות מידיהם יהודים שנפלו בשבי. מסופר: פעם אחת כאשר נקלע הרבי לעיר זיטומיר, העלילו עליו הגוים עלילה שפלה, וכלאוהו בבית האסורים. בא לבקרו צדיק אחד וביאר לו את הפסוק בדרך צחות: אברהם אבינו היה מצטיין בהכנסת אורחים, ותמיד היה מטכס עצות מה אפשר לעשות עוד למען האורח, אמר לו הקב"ה "לך לך מארצך" צא אברהם לדרך, ותהפך אתה בעצמך לעובר אורח נודד וגולה, אז תרגיש היטב מה חסר לאורח ומה אפשר עוד להיטיב עמו. אף אתה פודה שבויים גדול, העניקו לך משמים הזדמנות לחוש בטעמו של שבי אצל גויים, ועד כמה נחוץ לפדות יהודי משביו. של הפריצים ואנשי