להתקדש

רעיון מתוך מאמר חסידות, מנוקד ומפוסק בשילוב כותרות והרחבות

מאמר "אשר קידשנו במצוותיו" – שמחת בית השואבה תשכ"ד

בפרשת השבוע אנו לומדים על המצווה הראשונה שהיא בדוגמת המצוות שלאחר מתן תורה: הציווי לאברהם אבינו על ברית המילה. זה הזמן להכיר מעט יותר את מעלת המצוות, ואת הקדושה הכה-מיוחדת לה אנו זוכים באמצעות קיומן

— א —
"קידשנו": כדי שנוכל להמשיך מ"קודש העליון" אל תוך העולם

"אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ".

וּמְבָאֵר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן,1 בְּהֶקְדֵּם מָה שֶׁאוֹמְרִים "אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ" - שֶׁאֲפִלּוּ "שִׁמְךָ" (שֶׁאֵין זֶה "שֵׁם" סְתָם, אֶלָּא "שִׁמְךָ"), דְּקָאֵי עַל 'מַלְכוּת דְּאֵין סוֹף' [הבחינה האחרונה שבאור האין-סוף שלמעלה מהעולמות] שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ לְכָל אוֹרוֹת הַנֶּאֱצָלִים [האורות של עולם האצילות], נִקְרָא "קָדוֹשׁ" - הַיְנוּ, שֶׁהוּא מֻבְדָּל בְּעֵרֶךְ מֵהַנֶּאֱצָלִים שֶׁנִּמְשָׁךְ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהַמְשָׁכָתוֹ בָּאוֹרוֹת הַנֶּאֱצָלִים הִיא בְּצִמְצוּם בְּיוֹתֵר, וְדַי לַמֵּבִין.

וּמַמְשִׁיךְ לְבָאֵר הַקֶּשֶׁר עִם "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו",

דְּהִנֵּה, יָדוּעַ שֶׁהַמִּצְוֹת נִקְרָאִים "אֹרְחוֹת הוי'"2 שֶׁעַל יָדָם נִמְשָׁךְ מֵהַמַּאֲצִיל לַנֶּאֱצָלִים ["אֹרַח" מלשון דרך – שמחברת בין מקום למקום]. דִּכְשֵׁם שֶׁנִּמְשָׁךְ לַנֶּאֱצָלִים עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי', שֶׁזֶּהוּ "שִׁמְךָ" - כָּךְ נִמְשָׁךְ מֵהַמַּאֲצִיל לַנֶּאֱצָלִים עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת, שֶׁנִּקְרָאִים "מִצְוֹתָיו", לִהְיוֹתָם "אֹרְחוֹת הוי'".

וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו". כִּי, כְּדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּמַעֲשֵׂינוּ מֵהַמַּאֲצִיל לַנֶּאֱצָלִים, הֲרֵי מֻכְרָח לְהַעֲלוֹת נִשְׁמוֹתֵינוּ בִּבְחִינַת "קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן" הַמֻּבְדָּל מֵהַנֶּאֱצָלִים - שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּיכָלְתֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ מֵהַמַּאֲצִיל לַנֶּאֱצָלִים.

— ב —
"קידוש השם": השייכות ל"קודש" שקיימת אצל כל יהודי

אַךְ כֵּיצַד מַגַּעַת נִשְׁמַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּ"קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן"?

הִנֵּה עַל זֶה מַמְשִׁיךְ לְבָאֵר - שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּהֶעְלֵם וּבְכֹחַ הָעִנְיָן דְּ"קִדּוּשׁ הַשֵּׁם" בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ; מֵאַחַר שֶׁלְּעֵת מִן הָעִתִּים תָּבוֹא בְּגִלּוּי בְּפֹעַל מַמָּשׁ, שֶׁזּוֹהִי הוֹכָחָה שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר אֵינָהּ בְּגִלּוּי בְּפֹעַל מַמָּשׁ, הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת בְּהֶעְלֵם וּבְכֹחַ.

וּמְבָאֵר, שֶׁ"קִדּוּשׁ הַשֵּׁם" פֵּרוּשׁוֹ - שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּעַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַנִּקְרָא "קָדוֹשׁ" וּמֻבְדָּל, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר "אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ" כַּנַּ"ל; וְ[הרי] בִּבְחִינָה זוֹ הוּא שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוֹת הַנִּקְרָאִים "אֹרְחוֹת הוי'", עַל שֵׁם הַהַמְשָׁכָה מֵהַמַּאֲצִיל אֶל הַנֶּאֱצָלִים - עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשִׂים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁמָתָם מַגַּעַת בִּבְחִינָה זוֹ.

דְּהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הַנָּכְרִי יַנִּיחַ תְּפִלִּין, שֶׁהִיא הַמִּצְוָה, לֹא יַמְשִׁיךְ מְאוּמָה. וְרַק הַיְּהוּדִי, בַּהֲנִיחוֹ הַתְּפִלִּין יַמְשִׁיךְ כוּ'. וּמִזֶּה מוּכָח שֶׁהַהַמְשָׁכָה הִיא לֹא רַק מִצַּד הַמִּצְוָה, אֶלָּא גַּם מִצַּד נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמַּגַּעַת בִּבְחִינַת "קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן", מִצַּד עִנְיַן הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ עַל "קִדּוּשׁ הַשֵּׁם", כַּנַּ"ל.

וְכֵיוָן שֶׁמְּסִירוּת נֶפֶשׁ עַל "קִדּוּשׁ הַשֵּׁם" עִנְיָנָהּ - שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְעוֹלֶה בְּעַצְמוּת אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזּוֹהִי הַבְּחִינָה דְּ"שִׁמְךָ קָדוֹשׁ", שֶׁשָּׁם הוּא שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוֹת, לָכֵן גָּדְלָה מַעֲלַת "קִדּוּשׁ הַשֵּׁם" יוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְוֹת. כַּמְבֹאָר בְּעִנְיַן הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דֻּרְדְּיָא,3 שֶׁ"גָּעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ" – שֶׁ"בְּשָׁעָה אַחַת" קָנָה עוֹלָמוֹ, כָּל מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לִפְעֹל עַל יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנִים.

— ג —
ברכת המצווה פועלת את גילוי העניין

וּמַמְשִׁיךְ לְבָאֵר הָעִנְיָן דְּבִרְכַּת הַמִּצְוֹת - שֶׁעַל יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁאוֹמֵר "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו", נִמְשָׁךְ עִנְיָן זֶה מִן הַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי.

וְהַיְנוּ, דְּמֵאַחַר שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּהֶעְלֵם הַכֹּחַ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל "קִדּוּשׁ הַשֵּׁם", שֶׁמִּצַּד זֶה מַגַּעַת נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת "קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן"; וְגַם בְּכָל הַמִּצְוֹת, שֶׁנִּקְרָאִים "אֹרְחוֹת הוי'", יֵשׁ בְּהֶעְלֵם בְּחִינַת "קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן" - הִנֵּה עַל יְדֵי הַבְּרָכָה הֲרֵי זֶה נִמְשָׁךְ מִן הַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, כִּי, בְּרָכָה עִנְיָנָהּ הִתְגַּלּוּת אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים.

וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶׁבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת4 - מֵאַחַר שֶׁבְּהֶעְלֵם יֵשׁ קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה בְּהַמִּצְוָה עַצְמָהּ, וּבְנִשְׁמַת הָאָדָם, כַּנַּ"ל; אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁ"מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה",5 שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן הַגִּלּוּי מִן הַהֶעְלֵם עַל יְדֵי הַבְּרָכוֹת.

וּמְסַיֵּם: וְזֶהוּ "וְצִוָּנוּ" - מִלְּשׁוֹן צַוְתָּא, קִשּׁוּר וְהִתְחַבְּרוּת. הַיְנוּ, קִשּׁוּר וְחִבּוּר נִשְׁמוֹתֵינוּ בְּעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁבָּעֲשִׂיָּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוֹת - יָבוֹא מִן הֶעְלֵם הַמַּאֲצִיל אֶל הַנֶּאֱצָל, וְדַי לַמֵּבִין (עַד כָּאן תֹּכֶן הַמַּאֲמָר [של אדמו"ר הזקן]).

— ד —
פעולת המצווה – לחבר את נשמתו בעצמות אין סוף

וְהִנֵּה, כֵּיוָן שֶׁכְּלָלוּת הָעִנְיָן דְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת וּבִרְכוֹתֵיהֶן הוּא צִוּוּי שֶׁנִּתַּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, נִמְצָא - שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּהֶעְלֵם הַכֹּחַ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל "קִדּוּשׁ הַשֵּׁם",

אֶלָּא עוֹד זֹאת, שֶׁבְּכֹחוֹ לִפְעֹל שֶׁכֹּחַ הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁבְּהֶעְלֵם יָבוֹא לִידֵי גִּלּוּי בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב (לְלֹא צֹרֶךְ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּפֹעַל חַס וְשָׁלוֹם), עַל יְדֵי בִּרְכַּת הַמִּצְוֹת.

זֹאת וָעוֹד, שֶׁהַפְּעֻלָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת הִיא לֹא רַק בְּהַדָּבָר שֶׁבּוֹ מִתְקַיֶּמֶת הַמִּצְוָה, כְּמוֹ תְּפִלִּין בִּקְלַף גַּשְׁמִי וְצִיצִית בְּצֶמֶר גַּשְׁמִי, וַאֲפִלּוּ לֹא רַק בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ - שֶׁעַל יְדֵי מִצְוָה אַחַת "הִכְרִיעַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת"6 [מִלְּשׁוֹן זִכּוּךְ, שֶׁפֹּעֵל בֵּרוּר וְזִכּוּךְ בָּעוֹלָם] - אֶלָּא יְתֵרָה מִזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוָה הֲרֵי הוּא מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר נִשְׁמָתוֹ עִם (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא רַק כְּפִי שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים, אֶלָּא כְּפִי שֶׁהוּא מִצַּד עַצְמוֹ) עַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעָלָיו אוֹמְרִים "שִׁמְךָ קָדוֹשׁ", וִיתֵרָה מִזֶּה, "אַתָּה קָדוֹשׁ".

— ה —
גם ביום רגיל ניתן להידבק בה' באופן נעלה כמו במועדים

וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לְבָאֵר הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל כְּלָלוּת הָעֲבוֹדָה דְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְמַעֲמָד וּמַצָּב דְּחַג הַסֻּכּוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה;

דְּהִנֵּה, יָדוּעַ שֶׁהָעֲבוֹדָה דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא עֲבוֹדָה כְּלָלִית עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ (בְּעִנְיַן הַקַּבָּלַת עֹל), וְכֵן הָעֲבוֹדָה דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא עֲבוֹדָה כְּלָלִית עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ (בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה), וְכֵן הָעֲבוֹדָה דְּחַג הַסֻּכּוֹת הִיא עֲבוֹדָה כְּלָלִית עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ (בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה).

וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, שֶׁהֲרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּהּ עוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּחַג הַסֻּכּוֹת וְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הִיא בְּאֹפֶן נַעֲלֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵינוֹ בְּעֵרֶךְ כְּלָל לְהַמַּעֲמָד וּמַצָּב שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים בִּימֵי הַחוֹל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, בְּעֵת הַהִתְעַסְּקוּת בְּעוֹבְדִין דְּחוֹל וַהֲוָיוֹת עוֹלָם הַזֶּה שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים;

וְאִם כֵּן, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָעֲבוֹדָה דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְחַג הַסֻּכּוֹת הִיא עֲבוֹדָה כְּלָלִית עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, הַיְנוּ, שֶׁזֶּהוּ הַ"כְּלָל" דְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אֲשֶׁר "אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט", בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁרְחוֹקִים הֵם זֶה מִזֶּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וְעַד לְרִחוּק שֶׁבְּאֵין עֲרֹךְ?!

אַךְ הָעִנְיָן הוּא, שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כו' לְהַמַּעֲמָד וּמַצָּב דִּימֵי הַחוֹל, הוּא רַק בְּנוֹגֵעַ לִתְפִיסַת וְהֶרְגֵּשׁ שִׂכְלוֹ. שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כו' נִרְגֶּשֶׁת בְּשִׂכְלוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַעֲמָדוֹ וּמַצָּבוֹ בִּימֵי הַחוֹל, בִּהְיוֹתוֹ עָסוּק בְּעוֹבְדִין דְּחוֹל שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הִנֵּה גַּם כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ כו' לֹא יַרְגִּישׁ הִתְעוֹרְרוּת כו'.

אֲבָל הַמְּצִיאוּת כְּפִי שֶׁהִיא לַאֲמִתָּתָהּ (גַּם אִם אֵינָהּ נִרְגֶּשֶׁת בְּשִׂכְלוֹ), וְלֹא רַק בְּכֹחַ אוֹ בְּהֶעְלֵם, אֶלָּא גַּם

1. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק א עמוד לא.
2. תהלים כה, י. וראה זוהר חלק ג קכט, א. ועוד.
3. עבודה זרה יז, א.
4. ראה ברכות טו, א.
5. ראה שם יג, א.
6. ראה קידושין מ, א. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד.