מקור נפלא שערל מחלל עבודה
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
מקור נפלא שערל מחלל עבודה
א. [לט] (יז, א) "וַיְהִי אַבְרָם בֶן תִׁשְעִים שָנָה וְתֵׁשַע שָנִים וַּיֵרָא ה' אֶל אַבְרָם וַּיֹאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַּדַי הִתְהַּלֵ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִיםַ ", ע"כ. יש לבאר, מהו הפירוש "הִתְהַּלֵ לְפָני וֶהְיֵה תָמִים", ורש"י פירש, וז"ל "התהלך לפני במצות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני עכ"ל. פירוש, התהלך פירש לפני כן "התהלך לפני - כתרגומו פלח קדמי, הדבק בעבודתי". לפי זה כך פשט הכתוב, הדבק בעבודתי במצות מילה, ובזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך, אתה בעל מום. הנה מבואר בקרא, שערל נחשב בעל מום.
ב. ועל פי זה מצאנו מקור להא דתנן (זבחים טו, ב), דכל הזבחים שקיבל ערל פסל עבודה. דהנה בעל מום מחלל עבודה, כדכתיב (ויקרא כא, כג) "אַ אֶל הַּפָרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַּמִזְּבֵחַ לֹא יִּגַׁש כִי מּום בֹו וְלֹא יְחַּלֵל אֶת מִקְּדָׁשַי כִי אֲנִי ה' מְקַּדְׁשָם", ומכאן אמרו בבכורות (מג, ב) דבעל מום מחלל עבודה, וכיון שנתבאר שערל בעל מום הוא, יש לנו מקור מהתורה שערל מחלל עבודה, ולא רק בבית המקדש, אלא אף בבמה יהיה ערל פסול, דאיתא בזבחים (טז, א) דבעל מום פסול גם בבמה.
ג. אם כך צריך טעם, מדוע אמר רב חסדא בזבחים (כב, ב) [בנדפס: כא, והוא טעות סופר] על הא דתנן (זבחים טו, ב) דערל מחלל עבודה, דדבר זה אינו מתורת משה, אלא למדוהו מדברי הנביא יחזקאל.
ויש לומר, דרב חסדא אינו מפרש דהיה תמים דכתיב הכא הוא במצות מילה, לפיכך אין מקור שערל נקרא בעל מום, אבל מפרש כדאיתא בנדרים (לב, א) דאהיה תמים היינו שיצא מאיצטגנינות שלו, היינו ממזל שלו, שאמר אברהם לה' שראה במזל שלו שאינו מוליד, ואמר לו ה' שאין מזל לישראל, ומאריך הש"ס בענין זה שישראל מעל המזל, ואהיה תמים פירושו להאמין שהכל מאיתו יתברך ולא מחמת מזל וכדו', וכן האריך בזה הרמב"ן, עיין שם דבריו הנפלאים.
ד. ובזה יתבאר לך שיטת הרמב"ם, שכתב (ביאת המקדש ו, ח) וז"ל "הערל הרי הוא כבן נכר, שנאמר כל בן נכר ערל לב וערל בשר, לפיכך ערל שעבד חילל עבודתו ולוקה כזר שעבד, אבל אינו חייב מיתה" עכ"ל. הנה מבואר, שערל אינו בעל מום אלא זר, ולשיטתו יהיה כשר בבמה, דזר כשר בבמה (תורת כהנים פרשת אחרי פרשה ו פרק ט), ועל כורחך, דהרמב"ם גם סובר שאהיה תמים אין פירושו כפירוש רש"י אלא כפירוש הרמב"ן, דהיינו במצות אמונה שהכל מאיתו יתברך.
ה. תמצית דבריו: לפי פירוש רש"י, "התהלך לפני ואהיה תמים" פירושו שהתהלך בעבודתו, היינו במצות מילה, ועל ידי זה יהיה תמים, שכל זמן שהערלה בו הוא בעל מום, ולפי זה ערל פסול לעבוד גם בבמה, דבעל מום פסול בבמה, אבל הרמב"ם מפרש דאהיה תמים במצות אמונה, וערל אינו בעל מום, אלא רק כזר, וכשר בבמה.
