מתי עשה תרח תשובה?
ואתה תבוא אל אבותיך בשלום – אביו עובד עבודה זרה והוא מבשרו שיבוא אליו, למדך שעשה תרח תשובה (טו, טו. רש"י)
מלשון רש"י "שעשה תרח תשובה", בלשון עבר, מוכח שתרח כבר עשה תשובה בזמן ברית בין הבתרים, והיינו זמן רב קודם מיתתו (דבזמן ברית בין הבתרים הי' תרח בן קמ שנים (ראה רש"י בא יב, מ), ובמיתתו הי' בן מאתים וחמש שנים (נח יא, לב)).
וצריך להבין, מניין למד זאת רש"י, הרי ניתן לפרש שהקב"ה הודיעו מה שיהי' לעתיד, שבעתיד יעשה תרח תשובה.
ויש לבאר בזה, דהנה עה"פ (נח י, יא) "מן הארץ ההיא יצא אשור" מפרש רש"י "כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם", והיינו שמה שאמר הכתוב "יצא" אינו רק להורות על יציאה ממקום למקום, אלא הכוונה ללמדנו שיצא ממקום ההוא משום שלא רצה להיות עם המורדים בהקב"ה.
והנה, בסוף פרשת נח עה"פ (יא, כח) "וימת הרן על פני תרח אביו" מפרש רש"י "שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש כו', וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן, משל אברם אני, השליכוהו לכבשן האש ונשרף". ולאחר מכן מסופר (יא, לא) "ויקח תרח . . ויצאו איתם מאור כשדים".
ומזה שלאחרי שמרמז הכתוב המאורע דכבשן האש כתוב "ויצאו איתם" - בלשון יציאה על דרך שנאמר לגבי אשור, למד רש"י שכמו שאצל אשור לשון יציאה מורה על יציאה ממקום המרידה בהקב"ה, עד"ז הוא פירוש "ויצאו" גבי תרח, שהסיפור עם כבשן האש גרם לתרח לצאת ולעזוב את נמרוד ועובדי ע"ז, משום שלא רצה להיות עוד בחברתם.
ומכאן מוכח שעשה תרח תשובה עוד בחייו, ועוד קודם ברית בין הבתרים.
