פסקי תשובות אורח חיים סימן ח אות טז

טז. בענין ברכה על 'טלית קטן' (ציציות)

סעיף ו', שו"ע: על טלית קטן יכול לברך להתעטף אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו. רמ"א: ויש אומרים שמברכין עליו "על מצות ציצית", וכן נוהגים ואין לשנות. ולמעשה כבר נתפשט המנהג⁴¹ שכל אלו אשר מתעטפים בטלית גדול בעת התפילה אינם מברכים 'על מצות ציצית' בעת לבישת הטלית הקטן בבוקר, אלא לובשים אותו בלי ברכה, ולאחר מכן בעת הברכה על הטלית הגדול מכוונים⁴² להוציא את הטלית הקטן, וכבר נאמרו כמה טעמים הגונים⁴³ מדוע נוהגים שלא לברך לכתחילה על הטלית הקטן, אולם יש להשתדל שלא¹⁴⁴ יהיה הפסק גדול מאד מעת לבישת הט"ק עד עיטוף הט"ג, אך גם¹⁴⁵ אם יש הפסק גדול אין מברכים על הט"ק.

והבחורים וילדים שאינם מתעטפים⁴⁶ בטלית גדול, אזי כשישנים בלילה⁴⁷ בטלית קטן אחר, בבוקר בשעה שמחליפים⁴⁸ הט"ק יש להם לברך 'על¹⁴⁹ מצות ציצית'.

ואף אלו המתעטפים בט"ג בתפילה, אם מחליפים טלית קטן לאחר שכבר פשטו מהם הטלית הגדול, כגון בערב שבת כשמחליפים¹⁵⁰ ט"ק לכבוד שבת, או כשמחדשים טלית קטן חדש יש להם לברך 'על מצות ציצית', ויש לשים לב שיהיה טלית קטן עם שיעור הגון¹⁵¹ הראוי לברכה, דאל"ה לא יברך עליו לכו"ע.

ומקצת קהילות¹⁵² נוהגים לעולם לא לברך על טלית קטן, ואפילו לבחורים שאין מתעטפים בטלית, וכן לא כשמחליפים ט"ק, ומאידך מצינו מנהגים¹⁵³ שמברכים תמיד על הט"ק ואפילו אם לאחר זמן מתעטפים בטלית גדול, אמנם כיון שמנהגים אלו אינם עפ"י הכרעתם של הפוסקים, אין לנהוג כן אלא מי שקבלה ברורה בידו לנהוג כן.

1 1 1 . וכפי שכתב במשנ"ב סקכ"ד עפ"י הדרכי משה ובקיצשו"ע סי' ט' סעי' ט' וכה"ח סקמ"א, ובכל ספרי האחרונים, ובס' מעורר ישינים אות י' "וכעת נהגו הכל שלובשים אותו בלא ברכה ופוטרים אותו בהברכה להתעטף על הט"ג".

¹⁴² . ועיין בביה"ל להלן סעי' י"ג (ד"ה אם היו) שאם רגיל בכך הרי זה כאילו דעתו מפורשת לכך, ובאשל אברהם בוטשאטש כתב "וגיליתי דעתי פעם אחת על כל ימי חיי שתהא הברכה הסתמיית של הט"ג קאי גם על ט"ק גם אם אשכח בשום פעם מלכוין להוציא הט"ק בברכה", ובכה"ח סקס"א כתב שהוא היה נוהג להוסיף בנוסח ה'לשם יחוד' שלפני עטיפת הטלית "והריני מכוין לפטור בברכה זו גם את הט"ק שעלי".

¹⁴³ . במשנ"ב סקכ"ד שפעמים מברכין על הט"ק ותיכף אח"כ מברכים על הט"ג וגורמים ברכה שאינה צריכה, ואף אם יפסיק זמן מרובה, פעמים אין ראוי לברך על הט"ק משום שהוא קטן מכשיעור וכו', ובאשל אברהם בוטשאטש דאולי אין בו שיעור שאין מתבייש לצאת בו לשוק (וע"ע בזה לקמן סי' ט"ז אות א'), ועוד מצינו מפקפקים על נוסח הברכה 'על מצות ציצית' שלא נמצאת בתלמודים שלנו, עיין שו"ת מהר"ח אור זרוע סי' ד' שמש"ה כתב שאין לברך עליה, ובשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' מ' דאינו יודע מקור לברכה זו ואפשר הוא בכלל משנה ממטבע וכו', וע"ע בזה בהג' הגר"י פרלא על ספר המצוות מילואים ח"ג סי' ב' (ולברך 'להתעטף' על ט"ק לא רצו לקבוע לרבים, דהא צריך ט"ק גדול שיהיה בו כדי להתעטף, וכדכתבינן לעיל אות י"א), ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ח סי' כ"ב מביא דכ"ה עפ"י קבלה ברכה אחת לשניהם, דהמעיין בסידור הרש"ש יראה מבואר דמשתף את ברכת הט"ק עם הט"ג וכוונות שניהם יחד.

¹⁴⁴ . ושיעור הפסק הוא עד שעתיים ושלש - עיין להלן אות כ"ג, ואף אם עבר לבית אחר לא הוי הפסק לענין זה, וכדלהלן אות כ"ו, ואף שפושט הט"ק בבית המרחץ עפ"י הכרעת כמה מהאחרונים לא הוי הפסק וכדלהלן אות כ"ז, אולם בכה"ח סק"נ כותב שאם משנה מקום או פשטו בבית המרחץ יברך על הט"ק בביתו ויכוין שלא להוציא את הט"ג שילבש בביהכ"נ וכו' עיין שם, אמנם מסתברא דכוונתו כפי מנהגו עפ"י האר"י ז"ל לברך על ט"ק 'להתעטף', דאם מברכים 'על מצות' על הט"ק כבר כתב המשנ"ב סק"ל בשם הפמ"ג דאין דעתו של אדם לפטור בברכת 'על מצות' עטיפת טלית אא"כ כיון זאת להדיא.

¹⁴⁵ . הליכות שלמה פ"ו הערה 34 וכדמוכה מהמשנ"ב סקכ"ד דבכל ענין אין לברך על הט"ק דשמא אין בו כשיעור וכו', אלא פוטרים אותו בברכת הט"ג, וכ"ה בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד', אמנם בס' ארחות רבנו ח"א עמ' כ"ב וח"ג עמ' קפ"ז דהחזו"א והגרי"י קניבסקי זצ"ל היו מברכים בביתם על הט"ק כשהיה הפסק גדול בין הלבישה לעטיפת הטלית לתפילה, וכ"ה בס' מעורר ישינים אות י' דמש"כ במשמרת שלום - קוידנוב שהיה נוהג לברך על ט"ק היינו לפי מנהגו להתפלל זמן רב אחר שכבר לבש הט"ק. 141 1 1 1

¹⁴⁶ . וכן בתשעה באב לכולם, אולם בלוח ארץ ישראל להגר"מ טיקוצינסקי זצ"ל כותב שאין לברך על הט"ק בט' באב, ובשם הגר"א מביא שיש לברך, ובשם חכם אחד מביא עצה שבט' באב לא יחליף הט"ק בלילה וממילא לא יצטרך לברך, ועצה זו מובאת ג"כ בס' הליכות שלמה פ"ג הערה 34 בשם הגרשז"א זצ"ל שהיה מזרז על כך. . וכן בישן בלי ט"ק (וע' להלן סי' כ"א אות ה'), אבל בישן בלילה עם ט"ק של היום, אין מברך עליו בבוקר, וכמסקנת המשנ"ב סקמ"ב ושאר אחרונים, ואפילו אם פשטו בבוקר כשיוצא לביהכ"ס או הולך לבית המרחץ, וכדלהלן אות כ"ז. ¹ . והיינו לאחר שהתפנה לצרכיו ונטל ידיו ובירך על נטילת ידים, יחליף הט"ק ויברך עליו, וכדלעיל אות ב'. ¹⁴⁹ . וגם הספרדים נוהגים לברך 'על מצות ציצית' וכהכרעת הרמ"א, וכמ"ש בבן איש חי בראשית אות ו' וכה"ח סקכ"ז, ורק אם הט"ק גדול כשיעור עיטוף וירצה להתעטף בו יוכל לברך להתעטף, ואף לרמ"א, וכמ"ש במשנ"ב סקי"ז, וכבר כתבנו לעיל אות י' שהמנהג הפשוט שלא לעשות עיטוף בט"ק. ¹⁵⁰ . ועיין להלן אות כ"ה, ואם מחליפו כשהוא עדיין בבית המרחץ, לאחר יציאתו ונטילת ידיו ימשמש בציצית ויברך. ¹⁵¹ . וכדלקמן סי' ט"ז אות ב', וכפי שהזהיר על כך במשנ"ב הכא סקי"ז. ¹⁵² . וכפי הכרעת האשל אברהם מבוטשאטש הכא ובסי' ט"ז דט"ק שלנו שמתביישים לצאת עמו לשוק אין לברך עליו, וכ"ה במעשה רב החדש ציצית אות י"ב ומהנימוק המתבאר )ואכן הגר"א זי"ע היה נוהג לילך עם ט"ק גדול וארוך עד הברכיים והיה מברך עליו להתעטף (וכפי שציין בשעה"צ סקכ"ד) וכפי שמובא בס' כתר ראש לתלמידו הגר"ח מואלאזין זי"ע ושגם הוא נהג כן(, ובאוצר חיים (מנהגי צאנז) שכן נהג הדברי חיים, וכן מובא בשמו בס' מקוה ישראל עמ' קנ"ו ושכן נהג תלמידו מנאסוד זצ"ל והיה נמנע ליכנס לספיקות בזה לכן היה ישן עם ט"ק של היום, וכשהיה מחליף ט"ק היה עושה זאת כשלובש הטלית גדול, וכן מסיק בנימוקי או"ח, ובדרכי חיים ושלום (אות ל"ב) שהגה"ק ממונקאטש זצ"ל גילה דעתו שבחורים לא יברכו על ט"ק ואם ירצו יעשו כעצת האשל אברהם שישמעו הברכה ממי שמברך על ט"ק או ט"ג ויכוונו לצאת, ובשו"ת שבט הקהתי ח"ג סי' ג' שכן נהגו בבעלזא שמעולם לא בירכו על ט"ק ואפילו כשהיו ישינים עם ט"ק אחר, אך כאמור סתימת ש"פ לברך על ט"ק כשמחליפו, וכ"כ אא"ז זצ"ל בחלקת יהושע מאמר ד' אות ב', ויזהרו שיהיה בט"ק שיעור הראוי לברכה. . סידור צלותא דאברהם שכן נהג מוהר"א מטשכענוב זי"ע, משמרת שלום קוידנוב סי' ג' אות א' ובמנהגים שבסוה"ס, הגה"ק משינאוא זי"ע בהסכמתו לסידור דעת קדושים ושכן ראה אצל גדולים וצדיקים, ועיי"ש שאפילו אם ישן באותו ט"ק שהולך ביום, יברך עליו בבוקר, וכדברי השו"ע סעי' ט"ז, ודוחה את חששו של האשל אברהם דאין יוצאים עמו לשוק, דאין בזה חיסרון בט"ק (ע"ע להלן סי' ט"ז אות א' בזה). 147 48 153