רבי מנחם נחום מטשרנוביל | מה שבר את הכוס?

רבי מנחם נחום מטשרנוביל הסתלק ביא מרחשון. רבי מנחם נחום ינק את רוב תורתו מהמגיד ממעזריטש, אך פעמיים עוד הספיק לבקר אצל הבעל שם טוב הקדוש. מסופר, כי הבעל שם טוב הזמין אותו לבוא אליו – אך הוא סירב, באמרו שהוא מלמד לילדים ואינו יכול להניח את תלמידיו ללא מלמד. ביקש אפוא הבעש"ט מאנשי עירו שימנו מלמד אחר במקומו, וכך יוכל לנסוע אליו. אנשי העיר שמעו בקולו, ובראש החודש הבא נותר רבי נחום ללא תלמידים... חשב רבי נחום שהסיבה היא חוסר שביעות רצון מתפקודו כמלמד, ובא אל ההורים כדי להחזיר להם את הכסף שקיבל מהם עד עתה – כיוון שחשש כי גזל הוא בידו, שהרי לא היו מרוצים מהאופן שבו לימד.

כשנודעה לו הסיבה האמיתית, החליט לנסוע אל הבעל שם טוב והיה אצלו פעמיים בטרם נפטר (שאז התחיל לנסוע אל המגיד).

על אותו ביקור ראשון מסופר, כי כשהיה אצל הבעל שם טוב נכנס אל הבית עני מגושם אחד וביקש נדבה. מיד כשנכנס העני, פקעה כוס זכוכית שהיתה מונחת על השולחן והתפוצצה לרסיסים. ציווה הבעל שם טוב שיתנו לאיש נדבה ולא יעכבו אותו בבית. לאחר שהלך פנה הבעל שם טוב אל רבי מנחם נחום, ואמר לו: רואה אתה בני? אפילו הכלים שלי אינם יכולים לסבול אדם מגושם. אבל אתה – במחשבה קטנה ביותר תוכל לפגום הרבה יותר מאשר במעשה עברה של האיש המגושם הזה.

לאחר מכן הכין הבעל שם טוב סעודה לכבוד ביקורו של המאור עיניים, אכלו יחד וברכו בזימון. ואמר הבעל שם טוב, שמשה רבינו אכל 'קעסט' אצל יתרו חמיו, והיום האחרון שאכל אצלו היה יום רביעי. וכיוון שהבעל שם טוב כיוון את אותן הכוונות שכיוון משה רבינו באותה סעודה, הצטרף לסעודה משה רבינו, והוא היה השלישי לזימון.

ההוראה הראשונה שקיבל ר' נחום מהבעש"ט – טהרת המחשבה – תופסת מקום חשוב מאוד בתורתו. בדרושיו לפרשת לך לך, הוא מסביר מדוע הצדיקים נדרשים לכך: את הפסוק "וילך אברהם כאשר דִבר אליו ה', וילך אִתו לוט", הוא מסביר כך – אברהם, שהוא הצדיק, הולך בדרך ה' ועושה את כל המוטל עליו. אך, אחרי שהוא מתעלה בדרכו, אז מגלה הוא כי "וילך אִתו לוט" – גם היצר הרע עודנו מתלווה אליו... כעת, כשהיצר הרע נעשה עדין ומתוחכם כל כך, קשה מאוד להישמר ממנו –

כיוון שהבעל שם טוב כיוון את אותן הכוונות שכיוון משה רבינו באותה סעודה, הצטרף לסעודה משה רבינו, והוא היה השלישי לזימון

המשך מ'אוצר הסיפור':

ויש להיזהר מכל מחשבה קטנה שאיננה מדויקת בתכלית.

בהקשר לכוס השבורה ראוי לציין, כי ישנם לפעמים אנשים המתהדרים בתופעות שכאלה: נכנס אדם לבית, ומייד מתחילות הכוסות להישבר, כפיות להתעקם, וכיוצא באלה. אולם לעומת הרואים בכך תופעה רוחנית המעידה על גדלות או ייחוד, קורא לכך הבעל שם טוב "איש מגושם". אכן, גם האיש המגושם יכול לעשות תשובה ולהתעדן . הכח להביאו לידי כך נמצא בידי הצדיק [הבעש"ט, שמה שנתן לו נדבה ובקש שלא יעכבוהו בבית, היינו ראשית תיקונו) ועל שם כח זה קרא לבת שלו אדל לשון עדינות ודוק.

(מתוך נפלאות חשון פ"ה)