תכלית הבריאה:
בפרשה מסופר על המאורע שפקד את ארץ כנען מיד לאחר בואו של אברהם אבינו אליה: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ". ופירש רש"י: "רעב בארץ, באותה הארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקדוש ברוך הוא, שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה". על דברי רש"י הללו מתעוררת תמיהה עצומה, אותה עורר הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בספר חזון יחזקאל (על התורה): כיצד ייתכן שהקדוש ברוך הוא, המשגיח על כל ברואיו ברחמים, מביא רעב כבד וייסורים על ארץ כנען כולה ועל כל יושביה, אך ורק כדי להעמיד בניסיון אדם יחיד, את אברהם אבינו? וביאר בזה יסוד עמוק, על פי מה שכתב הרמב"ם בהקדמתו המפורסמת לפירוש המשניות. הרמב"ם מבאר שם שכל העולם כולו, על כל צבאו וריבוי המוניו, לא נברא אלא כדי לשמש את אותם חכמים ויחידי סגולה העובדים את ה' באמת. וכדי להמחיש זאת, הביא הרמב"ם משל נפלא: פעמים שעשיר גדול ומרובה נכסים יצווה על אלפי עבדיו ופועליו לבנות ארמון מפואר כליל יופי, במאמץ של שנים ובהון עתק, ולבסוף כל תכלית הבניין אינה אלא עבור איש חסיד אחד, אשר בבוא הימים יחלוף שם בדרך, ויתעכב לנוח בצילו של קיר אחד מקירות הארמון. נמצא שכל עמל הבונים והבניין כולו לא נברא אלא לשמש את אותו צדיק לרגע קט.
על פי זה מבאר החזון יחזקאל: תכלית כל היקום וכל ההתרחשויות שבעולם אינה נמדדת בכמות ובמספרים, אלא באיכות הרוחנית של הצדיקים העושים רצון קונם. כאשר הקדוש ברוך הוא חפץ לרומם את אברהם אבינו, להעלותו במעלות הקדושה על ידי ניסיון ולזכותו בשכר מושלם, כל חוקי הטבע של ארץ כנען והעמים היושבים בה מקבלים את תפקידם המדויק לשרת מטרה עילאית זו. מציאותם של עמים שלמים הופכת להיות הבמה והכלי שדרכו מתבררת ומתעלה נשמתו של עובד השם.
יסוד נורא זה נוגע לכל יהודי ויהודי באשר הוא. לעיתים אדם מסתכל על העולם הגדול, רואה אומות עצומות, מעצמות תבל, תהפוכות עולמיות ומאורעות בינלאומיים כבירים, והוא עלול לחשוב לעצמו: מה ערכי ומה מקומי הקטן בתוך כל זה.
אולם התורה מלמדת אותנו את ההפך הגמור: כל יהודי הוא עולם מלא, וסביבו סובב כל גלגל ההיסטוריה. הקדוש ברוך הוא משנה סדרי עולם, מוריד שובע או מביא רעב, מקים ומפיל ממשלות ומשפיע על גוים וארצות רבות, והכל מוכוון ומושגח בדיוק נפלא בעבור הצמיחה, הניסיון וההתעלות של נפש יהודית אחת.
כאשר יהודי מבין שכל מאורעות העולם אינם אלא תפאורה שנבראה כדי לסייע לו לעמוד בניסיונותיו, ללמוד תורה ולדבוק בהשם יתברך, מתמלא לבו באחריות כבירה. כל מעשה, כל תפילה וכל התגברות של יהודי יחיד אינם עניין פרטי בלבד, אלא הם הם התכלית שלשמה מתקיים כל היקום כולו.
