צריכ עיון

נקודות לעיון והתבוננות בשיחה השבועית

א. בס"ב: מבאר שאי אפשר לומר "שהעבודה של "לך לך" כהכנה למתן תורה, היא רק עבור אלה שחסר אצלם בעבודה הקשורה למתן תורה - משום שגילויים ופעולתם של עשרת הדברות במתן תורה . . לא (היו) תלויים בדרגת עבודתם של בנ"י".

ולכאורה צריך להבין, הרי גם באם נאמר שהגילוי דמ"ת לא פעל על כל היהודים - איך ניתן לתרץ שהעבודה ד"לך-לך" שייכת רק לחלק מעם ישראל? והרי, כפי שמבאר אד"ש מה"מ בריבוי מקומות, כל פרט בתורה הוא הוראה לכל יהודי!

ב. בסוס"ד: כשמדבר בעניין העבודה ד"עשה כאן ארץ ישראל", מוסיף: "הנה הגם שעדיין לא נסתיימה לגמרי העבודה כולה (והראי' שמשיח עדיין לא בא)"...

ולכאורה, זהו בניגוד למה שביאר בשבוע שעבר - ד"מ נח, שהעבודה להביא את משיח כבר הסתיימה, והחסרונות בעבודת הפרט אינם גורעים בסיום העבודה להביא את הגאולה.

[ראה בעניין זה בארוכה "שערי ישיבה" (חח"ל צפת) ח"ו עמ' 310.]

ג. בס"ז: מבאר שלגבי השלימות של "תורה חדשה", המ"ת שהיה עד עתה הוא רק הכנה בלבד; ולכן נדרש "לך לך" כהכנה ל"תורה חדשה". ויש לעיין, האם הביאור המופיע בסעיף זה, זקוק לביאור המופיע בסעיפים ד'־ו' לגבי ארץ ישראל - שכל עוד לא היה קניין עשר הארצות בשלימות אוחזים עדיין בהכנה, או שהיה ניתן לאומרו גם ללא קשר לביאור הקודם?

ובסגנון אחר: מה מוסיפה ההקדמה של הביאור ב'קניין הארץ' בהבנת הביאור לגבי מ"ת?

ד. שם: ש"תורה שאדם לומד בעוה"ז הבל היא לפני תורתו של משיח", ועאכו"כ לגבי התורה חדשה מאתי תצא". ומזה משמע ש"תורתו של משיח" ו"תורה חדשה מאיתי תצא" הם שני ענינים שונים; וצריך ביאור מהו החילוק ביניהם, ומדוע ה"תורה חדשה" נעלית יותר [ובפרט שבכמה מקומות כולל שני הענינים יחד].

ה. בס"ח: כאשר מבאר את גודל פעולותיו של אברהם, עוד לפני הציווי של "לך לך" כותב: "עד לאופן שאברהם פעל על מקומו, שהגם שהי' "חרן", מלשון "חרון אף של מקום", הפכו . . עד שיהי' נקרא על שמו (וכפי שנקרא בתורת אמת) - "ארצך" ו"מולדתך" ו"בית אביך"..."

ולכאורה צריך להבין: הרי אנו רואים שההתייחסות ל"חרן" בכל המשך הפרשיות, בחסידות ובתורת אד"ש מה"מ היא כמקום נמוך ומלא קליפות וסט"א וכו' (ראה לדוגמא ד"מ ויצא סעיף ה'); וא"כ במה מתבטא שאברהם הפך את המקום?

ואם נאמר, שזהו אכן הטעם למ"ש בהמשך הסעיף: "שעד אז היתה עבודתו [=של אברהם] באופן שהוא והעולם סביבו נותרו שתי מציאויות נפרדות (עליונים ותחתונים, רוחניות וגשמיות - בנפרד)". כלומר: למרות שאברהם פעל על מקומו, זה לא היה מצד התחתון, ולכן חזרו למצבם הקודם (ע"ד שלאחרי מ"ת העולם חזר למצבו הקודם, כי הגילוי היה רק מצד העליון ולא מצד התחתון);

א"כ, כיצד אומר אד"ש "וכפי שנקרא בתורת אמת ארצך ומולדתך ובית אביך", דהיינו שע"פ תורת אמת המקום נק' על שם אברהם אבינו - שזה לכאורה לא יכול להשתנות?!

מוחין הוא באופן דמלמעלה למטה, וענין זה שייך לע"ל. ומוסיף שישנה נתינת כח לעשות זאת גם כעת ע"י לימוד פנימיות התורה [ועד"ז במכתב כללי מג' דסליחות תש"נ].

וממה שמקשר שם את העבודה דמוחין בעצם לבירור מלמעלמ"ט, מובן, שלהבנת החידוש דמוחין בעצם יש לעיין במאמרים המבארים החידוש שבבירור מלמעלמ"ט: ראה באריכות ד"ה פדה בשלום ולהבין ענין נ"ח תשכ"ו (סה"מ מלוקט ח"ו ע' מה ואילך וע' סג ואילך), וש"נ [ואמנם בשיחה אינו משתמש בלשון בירור המוחין, אלא מדבר על עבודת המוחין שמטרתה להתאחד עם אלוקות. ודו"ק].