פנינים משולחן מלכים
פנינים משולחן מלכים
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה" (יב, יא)
מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ דַּף פא ע"ב): רַבִּי אֶלְעָזָר שׁוֹאֵל, הַפָּסוּק אוֹמֵר "כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב", אֲבָל לְפִי הַדִּקְדּוּק הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "כַּאֲשֶׁר קָרַב" (כְּלוֹמַר: כְּשֶׁהִתְקָרֵב), מַדּוּעַ אִם כֵּן נֶאֱמַר "כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב"? אֶלָּא הַכַּוָּנָה דּוֹמָה לְמַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת "בְּשַׁלַּח": "וּפַרְעֹה הִקְרִיב". שָׁם אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁפַּרְעֹה הִתְקָרֵב בְּעַצְמוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהוּא הִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה – עַל יְדֵי הַלַּחַץ וְהַפַּחַד שֶׁרָדַף אַחֲרֵיהֶם, גָּרַם לָהֶם לְהִתְקָרֵב אֶל ה', כָּךְ גַּם כָּאן – כְּשֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר "כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב", פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהָאָדָם הִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מִפְּנֵי שֶׁנִּדְחַף מִבַּחוּץ, אֶלָּא מִיָּזְמָתוֹ, מֵרְצוֹנוֹ, כָּרָאוּי וּכְהוֹגֵן. אַבְרָהָם אָבִינוּ, לִפְנֵי שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, קֵרֵב אֶת עַצְמוֹ לקב"ה. וְאָכֵן, בַּהֶמְשֵׁךְ (יג, א) נֶאֱמַר: "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם" - לֹא רַק שֶׁלֹּא יָרַד שָׁם בְּדַרְגָּה, אֶלָּא שֶׁעוֹד הָיְתָה לוֹ עֲלִיָּה. זֶה לֹא פְּשֶׁעטְל, זֶה הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ!
הָרַבָּנִית קַנְיֶבְסְקִי ע"ה הָיְתָה נוֹסַעַת מִפַּעַם לְפַעַם אֶל אָבִיהָ, מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב זצ"ל. פַּעַם אַחַת רָאֲתָה שָׁם אֶת אָחִיהָ, רַבִּי אַבְרָהָם, וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: הִנֵּה כָּאן, עַל הַבְּלָטָה הַזֹּאת, אַתְּ עָמַדְתְּ כָּל יוֹם מֵאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר וְקָרָאת תְּהִלִּים. אַחַת הַנָּשִׁים שֶׁהִתְלַוְּתָה אֵלֶיהָ שָׁאֲלָה אוֹתָהּ בְּחָזוֹר: לְמָה הוּא הִתְכַּוֵּן? הָרַבָּנִית נִסְּתָה לְבַטֵּל אֶת הַדְּבָרִים בְּאָמְרָהּ: שׁוּם דָּבָר, זֶה סִפּוּר יָשָׁן... אַךְ הַהִיא הִפְצִירָה בָּהּ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף פָּתְחָה וְסִפְּרָה: אָבִי לֹא עִנְיֵן אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם חוּץ מִתּוֹרָה, וְאִמִּי לֹא עִנְיֵן אוֹתָהּ שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם חוּץ מֵהַדְּאָגָה שֶׁאַבָּא יִלְמַד, בַּבַּיִת לֹא הָיָה לֶחֶם לֶאֱכֹל, כִּפְשׁוּטוֹ. אֲנִי, הַבַּת הַבְּכוֹרָה, לָמַדְתִּי הַנְהָלַת חֶשְׁבּוֹנוֹת, וּמֵאַחַר וְלֹא הָיָה הֵיכָן לִלְמֹד, רַק אֵצֶל הַמִּזְרָחִיסְטִים, פָּחַדְתִּי שֶׁאֶכָּשֵׁל, ה' יְרַחֵם, שֶׁהֵם יַזִּיקוּ לִי, לָכֵן כָּל בֹּקֶר, לִפְנֵי לֶכְתִּי לַלִּמּוּדִים, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה אָמַרְתִּי אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁלֹּא אֶנָּזֵק, שֶׁלֹּא אֶפָּגַע. רַבִּי דָּוִד יוּנְגְרֵיְז, גָּאוֹן וְקָדוֹשׁ, הָיָה דַּיָּן בְּבֵית הַדִּין שֶׁל הָעֵדָה הַחֲרֵדִית. הוּא הִתְגּוֹרֵר בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וְלֹא יָצָא מֵהַבַּיִת עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל שהקב"ה יַצִּיל אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בִּשְׁמִירַת עֵינַיִם. רַק אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל - יָצָא. כָּךְ אַבְרָהָם הִקְרִיב עַצְמוֹ לקב"ה לִפְנֵי שֶׁיָּרַד מִצְרָיְמָה, וְהַסּוֹף הָיָה שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׁם עֲלִיָּה. (יְחִי רְאוּבֵן).
