וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם וגו'
וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם וגו' (יד, טו).
מי שהוא אין ושפל זוכה למעשה נסים
בספר אמרי פנחס מובא בשם הרה"ק מקאריץ זי"ע דברים נפלאים בענין מלחמת אברהם אבינו עם המלכים, דהנה אדם שהוא באמת אין ושפל, זוכה שנעשים בשבילו נסים גדולים, כי אברהם אבינו כשהלך להלחם עם המלכים, לא סמך עצמו על הנסים, אלא הלך בחרב ובכלי זיין, לפי שהיה במדרגת 'אין' (שלא בטח בזכיותיו שראוי והגון שיעש לו נס), והקב"ה עשה לו נסים ולקח אבנים והפיל עליהם ונצחם. וכן בנחום איש גמזו אמרו שלקח 'מעפרו' של אברהם, דהיינו שלקח מדריגתו של אברהם אבינו להיות 'אין', כי עפר הוא מדריגה התחתונה, ואמר בלשונו הק': 'פון זיין נישטקייט האט ער גענומען' (ממידת האין שלו לקח), ולכך נעשה גם אצלו אותו הנס שהיה אצל אברהם אבינו.
והנה אדם שהוא במדריגת 'אין', השכינה שורה בו, כי המאמין שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו ומבטל עצמו אליו, הקב"ה שורה עליו, אבל אדם שהוא חשוב בעיני עצמו 'אז ער איז ביי זיך עפעס', אין הקב"ה שורה בו, שהרי הקב"ה אומר אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד.
