וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה (טו, ו)

המאמין נותן בקל צדקה

ראיתי בספר קובץ שיחות קודש בשם הרה"ק הבית אברהם מסלאנים זי"ע, רמז נאה בפסוק זה, דמי שיש לו אמונה שלימה יכול בנקל ליתן צדקה, כי הוא יודע שכל מה שיש לו שייך באמת להשי"ת, ואין נתינתו משלו אלא משל הקב"ה, כמאמר הכתוב (דברי הימים א כט, יד) 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך', אבל מי שחושב שהכל משלו, 'כוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה', אם כן למה יתן לאחרים דבר רכוש השייך שלו, והגיע לידו מפרי עמלו?!

ונמצא דמחשבה זו מונעת בעדו מלהפריש צדקה מנכסיו ורכושו, וזהו והאמין בה', דמי שהוא מאמין בה', ויחשבה לו צדקה, הרי שיש אצלו חשיבות למצות צדקה, שיודע שכמה שהוא מחלק הקב"ה יכול ליתן לו כהנה וכהנה יותר ויותר.