וכי על שרוך נעל יאמר שהעשיר אברהם
בפרשתנו פרשת לך לך (בראשית י"ד, כ"ג) כתוב: אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם. וקשה לי וכי על שרוך נעל יאמר שהעשיר אותו? . וידידי הגאון רבי ברוך דדון שליט"א, מח"ס חשובים, כתב לי לתרץ בכמה אופנים, ואלו דבריו:
בלשון ניחותא
א) לומר אף שאני יודע שלא תאמר אני העשרתי את אברם, עם כל זה אין רצוני ליקח כלום. ע"ש.
כל הנוטל פרוטה מתברך
ב) לקחת חוט אחד או שרוך נעל שאינו שווה פרוטה יאמר שהעשיר את אברם. ויש לומר דאמרו חז"ל (ב"ב ט"ו): כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך, ועל כן אמר אברם אם אקח ממך חוט או שרוך נעל אז תאמר שאתה היית סיבת עושרי משום שמזלך טוב מאוד, וכל הנוטל פרוטה ממך מתברך ומתעשר. ע"ש.
מלך סדום היה גאוותן
ג) הכלי יקר כתב, יש אומרים שאמר זה בניחותא, רצונו בספר שער בת רבים כתב, ואם תאמר וכי בשביל עוד יש לומר, שמלך סדום היה גאוותן, שזוהי אחת המידות של אנשי סדום שהיו אנשי גאווה, וכמו שאמר יחזקאל הנביא (ט"ז, מ"ט" )הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת לחם" וכו,' ומשום כך חשש אברהם אבינו שאם יקח חוט ועד שרוך נעל ממלך סדום, הוא יתגאה לומר שהוא העשיר את אברהם.
אפשר באמת להתעשר גם משרוך נעל
ד) ר' דוד יוסף ציטרין הי"ו, מירושלים שבתוך החומות, באחד מבני משפחתו שאחר מלחמת בעולם השניה ניצל מהשואה האיומה והיה עני ומחוסר כל והגיע לאמריקה, ושם ריחם עליו יהודי אחד והביא לו דולר אחד, ובדולר הזה הוא קנה מיני סידקית ומכרם ברחוב לעובר ושב והרוויח, ופתח חנויות, ומחנויות עבר לעסקים, והיום יש לבניו מלונות ועסקים באמריקה, וכולם מוצלחים ומבורכים בעושר וכבוד וגם קובעים עיתים לתורה.
ובזה יש לבאר מה שאמר אברהם אבינו למלך סדום שלא יקח ממנו מחוט ועד שרוך נעל, שלא תאמר שמכרתי אותם, ומהם התעשרתי, כדוגמת אותו יהודי, ובזה יש לבאר המשך הפסוק "ולא אקח מכל אשר לך" מדוע חזר ושנה "מחוט ועד שרוך נעל, ולא אקח מכל אשר לך," רק על פי זה יש לבאר שאברהם אבינו אמר, אינני חפץ מכל אשר לך אפילו מעות שלך לא אקח, שלא תאמר שמהם הסתחרתי ומהם התעשרתי, שמכל דבר ששייך לך תוכל לומר שהתעשרתי( .עכ"ל) עוד יש לבאר על פי מעשה ששמעתי מפי האברך היקר
שח מרן רבינו שליט"א: כשהיה הרבי רבי יונתן אייבשיץ תינוק של בית רבן ב"חדר". שאלהו אדם אחד: ילד, הגידה נא לי, מה היה שמו של מלך סדום? דבר זה - משיב לו הילד - הריהו מפורש בפרשת "לך לך": "ברע מלך סדום".
ביקש השואל להתחכם ושאל: הרי ב"סידור" בסדר "הקטורת" נאמר: "מלך (-מלח) סדומית רבע". אמנם כן - חייך הילד והשיב - תחילה מלך סדום 'ברע' היה שמו, אבל לאחר שהפך ה' את סדום, נהפך גם שם המלך שלה ומ'ברע' נעשה 'רבע'.
