יש לרמוז על ענין הגוף והנשמה, אע"פ שדרשו רז"ל על זה, אנו נישא וניתן בדבריהם ואין דרוש בלא חדוש.
וזהו כוונת הפסוק "ארבעה מלכים את החמשה", הנה האדם מורכב מד' יסודות וה' חושים, והן בעודנו חי, ברצון האל לא יתגבר הא' על חבירו ועושה שלום ביניהם. ובהגיע עתו, מלחמה עשו ונתפרדו, והחושים נתבטלו, והמקטרג עומד לבלעו ולא שבע מדמו. מיד, אברם סוד הנשמה וכנסת ישראל מהפכין בזכות. וזהו אומרו "וירק את חניכיו" אלו מצות ומעשים טובים, והפילו מארי דינין לתהומא רבא, וזהו "משמאל לדמשק" רמז לס"מ ולי', דהכי לדמשק גימטריא לילית. ובכן כתב "וישב את כל הרכוש" ניה"ק שלו.
ואז "ומלכי צדק מלך שלם" נותנת חלקו בגן עדן, לפאר לאל כמו הצדיקים השלימים.
וכן רמז על הגלות, וזהו אומרו "ויקחו את לוט" שלטו אומין על ישראל שעשו כמעשה לוט ולא כאברהם, שכן כתיב :
'שגו ביין תעו פקו פליליה', פקפקו בדיני התורה. ונאמר "ויקחו" שנלקחו ישראל לבין האומות והלכו לגלות.
"והוא יושב בסדום" כמה דכתיב "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם".
ועוד "והוא" רמז לכנסת ישראל שגלתה עמהם.
"ויבא הפליט" כששבו בתשובה עומד מיכאל לזכותם, כמאמר רז"ל הפליט זה מיכאל.
ועל דרך רמז, אלו מעשים טובים וניה"ק שעלו לפליטה מהגלות.
"ויגד לאברם" - 'אב ורם', לבקש רחמים לפניו. ואמרו חז"ל הגדה לשון חכמה. והרמז, שנתקנו הכל במחשבה ע"י, ואז יתעורר 'חסד לאברהם'. "והוא שוכן" הוא מרחם על שכינתו השוכנת אתנו, וממתק הדין מעל עמו ישראל, וזהו אומרו "באלני ממרא". "והוא" - ע"ק , "שוכן" עליהם למתקם לכפותם ולהכניעם, ואז "הם בעלי ברית אברם" חוזרים לזכות את ישראל, והדין על אומות העולם.
ואח"ך "וישמע אברם", שומע תפלת עמו ורואה בעניים. וזהו אומרו "כי נשבה אחיו" שדן עמם באחוה, "וירק את חניכיו" נזדיין על אויבי ישראל, "ילידי ביתו" אלו המלאכים (שלא אמר ילידיו). "שי"ח" גימטריא אלקים עם המלויים שלו (כי הם המלאכים בני האלהים).
חידושי הגאון מארי יעיש חדאד זצ"ל, מחו"ר חוגריה - תימן
"וירדף עד דן" לדון אומות העולם.
"ויחלק עליהם לילה" כמו ביציאת מצרים, וכ"י נק' לילה אבדתינון .
ואח"ז "וישב את כל הרכוש" ניה"ק, "וגם את לוט" רשיעי ישראל חוזרים בתשובה, "והנשים והעם" הכל ידעו במלכותו יתברך.
"ויצא מלך סדם" - הרע נכנע ומשתעבד תחת הקדושה, וזהו אומרו "אל עמק שוה הוא עמק המלך", שהמליכו להקב"ה על כל העולם, ונתעלית העטרה למעלה.
ונאמר "ומלכי צדק מלך שלם
ר"ת גימטריא ימלך השם
הוציא" ככתוב.
"הוציא" גימטריא יבק, שמכח זה יתן.
"ויברכהו" גימטריא בך ברכה, אמר לו אע"פ שאתה ברוך אוסיף לך משלי.
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" - שחסד דאברהם מתברך מאל עליון דהוא או"א כידוע. ור"ת אב שע(ה) קול, רמז למה שאמרו ז"ל , שהנשמה היא אברם ומתברכת מהאל. "וברוך אל עליון" רמז שהמברך מתברך. וזה ירמוז לעליית מ"ן כל עלה לעלתו כידוע.
ומצאתי כתוב , כי ז' פסוקים יש בהם ברכה להקב"ה בלשון ברוך, והם כנגד ז' קרואים, וכנגד שבת שנתברך בכלן.
וכן "וברוך" גימטריא אור הויה. "אל עליון" גימטריא קס"א עם ד' אותיות אהי"ה .