ישמעאל אינו אלא ברורי פסלתו של יצחק
ישמעאל אינו אלא ברורי פסלתו של יצחק
וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: (טז, ה)
וטעם שרה שלא הקפידה לתת שפחה לבן חורין, וגם אברהם למה שנאמר שהבין דברי שרה, ולא חש על עצמו. דע כי לפי הפשט נוכל לומר שעדיין לא נצטוו על זה, והגם שהיו מדקדקים לקיים אפילו דקדוקי מצות של חכמים (יומא כח:), לצד הנבואה היו עוברים על המצות לפי שעה. וכבר כתב רמב"ם בספר המדע בפרק ט' מהלכות יסודי התורה (ה"ג) כי אם יבוא נביא במאמרו יתברך שיעברו ישראל ואפילו רבים על עבירה אחת לפי שעה, כי מותר לעשות כן, וכאליהו בהר הכרמל (מ"א יח כא-לט), וכמו כן עשה אברהם על פי שרה, כי נביאה היתה יותר מאברהם כמאמרם ז"ל (שמו"ר א א) בפסוק (להלן כא יב) כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ [מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות]. ולזה כשאמרה לו בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי (פס' ב), הסכים לדברי הנביאה:
וצורך היה בדבר להיות כן, כי באמצעות היותה שפחתה נתברר בה חלק המאוס שהיה דבוק באברהם מימי קדם, ויצאה הזוהמא בישמעאל, ונשאר אור שלם ונכון ביצחק. ואלו היתה הגר משוחררת לא היה יוצא כל הזיהום לבד מבלי שיצא עמו חלק הטוב, ופרצה גדולה היתה מסובבת מהדבר, וה' יתברך עשה נפלאותיו אלינו:
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: (יז, ה).
... ונראה להיות שעיקר בנים של אברהם הם אשר תוליד לו שרה, דכתיב (להלן כא יב) כִּי בְיִצְחָק וגו', ואברהם אבינו עליו השלום ידע זה ברוח הקודש, כי ישמעאל אינו אלא בירורי פסולתו של יצחק, וראה במזל כי עיקר זרעו לא יצא לעולם, כי מן הסתם לא יגיד המזל אלא על איש עם בת זוגו, ולזה אמר אברם אינו מוליד, כי לידת ישמעאל אינו לידה כאומרו 'כי ביצחק יקרא לך זרע'. ובזה יתיישב למה בתשובת ה' אליו הזכיר שרה, כי היא עיקר לידת אברהם:
