ירושת הבעל – ב
ובו יבואר: א. האם לילדים יש חלק בירושת אמם כאשר אביהם חי. ב. מדוע על פי דין תורה הבעל יורש לבדו את נכסי אשתו. ג. מדוע לפי חוק המדינה נצרכת חתימת הילדים כדי להעביר את מלוא ירושת האם לאב. ד. האם הילדים חייבים לחתום על ויתור על הזכויות שהחוק מעניק להם בנכסי אמם. ה. האם החזקת הילדים בנכסי האם בניגוד לדין תורה נחשבת החזקת ממון שלא כדין. ו. האם יש בחובת החתימה גם משום מצוות כיבוד אב. ז. האם בת יורשת את אביה במקום שיש בן. ח. האם חשש שהאב יאבד או יפסיד את נכסיו מתיר לילדים לעכב נכסים השייכים לו.
השואל: אני בן יחיד לאבי מורי שליט"א, מלבד אחות אחת. אמנו ע"ה נפטרה לפני כמה שנים, והדירה רשומה חציה על שם אמי. לפני זמן מה אבי מורי ביקש למכור את הדירה ולקנות דירה במקום אחר, לפיכך ביקש שנוותר על ירושת האם לטובתו, כדי לסדר צו ירושה על שמו בלבד. אני מאוד חושש שאבי לא ימצא דירה ויפסיד את כספנו, לכן אני מתעכב עם חתימתי. איך אפשר להינצל מהפסד ממון?
הרב: לא הבנתי על איזה הפסד ממון אתה מדבר.
השואל: על החלק שלי ושל אחותי בירושה של אמי ע"ה, שאני חושש שילך לאיבוד?
הרב: על פי התורה הקדושה, אין לך שום חלק בדירה של אמך ע"ה. אביך יורש יחיד את כל נכסי אשתו. זה לא "כספנו" – זה כספו של אביך.
השואל: אז למה אבי מורי צריך את חתימתי?
הרב: כי על פי חוק המדינה – שהוא נגד התורה הקדושה – הילדים יורשים חצי מירושת אמם. לכן על פי חוק המדינה אביך צריך את חתימתך.
השואל: והאם אני חייב לחתום לאבי?
הרב: אתה חייב מכמה סיבות:
א. אתה מחזיק שלא כדין בנכס שאינו שלך, ואתה חייב להשיב את הגזֵלה.
ב. כיבוד אב. אף על פי שהבן לא חייב להוציא ממון על כיבוד אביו, אבל מממונו של האב – ודאי חייב.
השואל: הרב הניח את דעתי. אבל איך אניח את דעתה של אחותי?
הרב: מה הקשר של אחותך לירושה!?
השואל: מה השאלה הרי היא יורשת איתי ביחד?
הרב: כוונתי, שגם לאחר אריכות ימים ושנים של אביך – על פי התורה הבת אינה יורשת את אביה, אלא הבן לבדו. ואע"פ שנוהגים לחלק עם הבנות ירושה, זה לפנים משורת הדין. אבל מה לבת בירושת אביה?! וכל זה על ירושה ממש, קל וחומר בן קל וחומר בירושת אמה, שהיא מחזיקה בה שלא כדין כלל, ויש בזה חשש גזל. ודאי חייבת להוציא מתחת ידה את הממון שמחזיקה בו שלא כדין.
השואל: אבל סוף כל סוף, אני ואחותי חוששים שהנכס של אבי יאבד. אולי זו סיבה שלא לחתום?
הרב: האמת, שזה לא המקום לכתוב לך את דעתי בנידון, כי באנו רק להזהיר מהפסדי ממון ולא מהפסדי מצוות... אבל בלית ברירה אכתוב כמה מילים, שיצילו אותך מדבר חשוב פי כמה וכמה יותר מהפסדי ממון. דע לך, שידוע ובדוק, שכל מי שחס וחלילה פגע באביו – שילם על זה ביוקר. ומי שדקדק לכבד את אביו – קיבל שכר עד בלי די. לא בחינם כל כך האריכו חז"ל בחשיבות מצווה זו. על אחת כמה וכמה כאשר האב – שמסר את כל אשר לו בכל חייו לילדיו – ומבקש חתימה על נכס שבניו מחזיקים בו שלא כדין, והם עוד שואלים האם לחתום?! למי?! לאדם שכל חייו נתן להם!!! תאמין לי, שעל עצם השאלה צריך לעשות תשובה גדולה. ודי לחכימא.
