But (as I learned ר"בעוה the hard way) there’s a different point where you can’t handle it any more. Another hour or day (or moment) is unthinkable, we couldn’t endure it, we wouldn’t survive it. If that was what we felt – even one of us – then the Eibishter would immediately take it away from us.
In the historical sicha (of chof ches Nissan), the Rebbe bemoaned the fact that, even when we scream “ad mosai” " עס איז רעכט אז היינט ביי נאכט זאל נישט קומען משיח און מארגען זאל נישט קומען משיח און איבער מארגען זאל נישט קומען משיח "
The Rebbe was expressing, I think, this point: You may – genuinely – want Moshiach and desire Moshiach and ask for Moshiach and beg for Moshiach. You may, truly, view the golus as the most terrible situation imaginable. But if, despite all that, it does extend into the evening, into another day, chas vesholom, why, then we’ll deal with it, we’ll figure out a way to survive. “Ess iz recht”. It’s not unthinkable, unfathomable, to have another day of golus.
That means that we didn’t reach the point at which the golus is truly unendurable for us, at which we truly can’t handle it, at which point the Eibishter would, undoubtedly, end it immediately!
This was the level of pain over golus that the Rebbe experienced and showed us. And, this is the level of pain over golus that the Rebbe expects each of us to experience. ואינו מבקש אלא לפי כחן .
Without question, this takes effort and takes focus. It takes learning about Moshiach and truly internalizing it and making it a part of our lives and a part of our very being.
But, we can never allow ourselves to forget or get distracted from our ultimate goal. Because this is the key that will unlock the prison walls of golus and give us immediate access to the complete and ultimate geulah.
As we “celebrate” the nine days and commemorate the churban of the beis hamikdash, let us go beyond the superficial acts and signs of mourning. Let us, instead, try to recognize and realize how golus is truly unendurable, how we, truly, can’t handle another moment of it, can’t contemplate surviving without Moshiach now literally. And that will undoubtedly bring about the immediate ייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו י"תומ ממש ממש !!!
L’chaim! Good Shabbos and good chodesh. May these days of mourning be days when we each come to realize and recognize our absolute dependency on Moshiach for our very survival, and that will ensure that this month is truly Menachem Av, when Avinu shebashomayim is Menachem each of us and all of us with the only true and conceivable nechomo, with the immediate hisgalus of Melech haMoshiach TUMYM!!!
Rabbi Akiva Wagner
!ג"הנרוהנ בטוב ס"וכט הנכונה בריאות מתוך ט"לאויוש ,'שי מרים בן ב"שד לזכות !ט"ואויוש הנכונה ובריאות ש"לרפו ,נעכע לאה בן 'שי שלמה יעקב 'ר לזכות !ממש ממש י"תומ ק"ורפו ש"לרפו ,לרפואה הזקוקים וכל ישראל חולי שאר כלל בתוך א"שליט מ"מ ר"הר – א"יבלחט – בן אברהם ראובן 'ה בצבאות החיל השליח נ"ולעי לזכר א"שליט מרדכי 'ר – א"יבלחט – בן ה"ע פייוועל יעקב מאיר 'הת נ"לעי הכהן זעליג יהושע ר"ב מ"מ 'ר ת"והרה ח"הרה נ"לעי אראנאוו ה"ע גאלדא הרבנית רעייתו נ"לעי ה"ע ר"שד הלוי דוד שמואל מנחם 'ר בן שמעון 'ר השליח נ"לעי ה"ע יהושע 'ר בת יהודית לאה מרת נ"לעי הגאולה את ממש י"תומ להחיש שמה שישתדלו ,לאחרונה לעולמם שהלכו אלו כל נ"ולעי .והשלימה האמיתית
