בטעם הרציעה באוזן אמרו חז"ל (קידושין כב:, והובא ברש"י): "אמר רבי יוחנן בן זכאי... אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה, נה) 'כי לי בני ישראל עבדים', והלך וקנה אדון לעצמו – תרצע". והנה, מקום הרציעה הוא באליה שבאוזן (עי' קידושין כא:, וחכמים חולקים ואומרים בגובה של אוזן). וצריך ביאור, הלא כל טעם הרציעה הוא מפני ש"אוזן שמעה על הר סיני", ובודאי שהשמיעה היא לא בחלק האליה, כי אם בגובה האוזן, וא"כ, מה מקום יש לקיים את הרציעה בחלק האליה ?
והשיב בזה בעל ה'אמרי אמת' זצ"ל מגור: אמרו חז"ל (כתובות ה:), "מפני מה האליה רכה? - שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה ". והנה כאשר שומע אדם לשון הרע או דברים בטלים, כנגד כל שמיעה רעה שנכנסת באוזנו יוצא ממנו דבר תורה ששמע, וכמו שאמרו חז"ל )שה"ש רבה, א(, נכנס לאדם טיפה של ליצנות - יצא כנגדו דבר של תורה, ולהיפך. נמצא אפוא, שהסיבה שאותו אדם מכר את עצמו לעבד, למרות שהוא שמע בהר סיני כי לי בני ישראל עבדים, הרי זה מפני שלא כף את האליה לתוך אוזנו, וממילא שמע דברים שאינם הגונים אשר הוציאו מליבו את אשר שמע בהר סיני. לפיכך אדרבה, המקום הנכון לרצוע אותו הוא דווקא בחלק האליה שבאוזן...
