ודרשו חז"ל: רבי ישמעאל אומר "אם כסף תלוה" חובה ולא רשות! אתה אומר חובה או אינו אלא רשות, כשהוא אומר "והעבט תעביטנו" חובה ולא רשות (מכילתא). ומצינו ג' פעמים שאמרה התורה "אם" שפירושם "חובה". א) "ואם מזבח אבנים תעשה לי" (שמות כ-כב). ב) "ואם תקריב מנחת ביכורים" (ויקרא ב-יד). ג) "אם כסף תלוה". וכשם שחובה לבנות מזבח ולהביא ביכורים, כן חובה להלוות לעני.
נשאלת השאלה: לדעת רבי ישמעאל במכילתא ש"אם כסף תלוה את עמי" חובה ולא רשות, מדוע כתבה התורה בלשון "אם" דמשמע רשות ולא חובה ?!
תירץ גאב"ד אונגוואר הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל – רבי ומורי - (בספרו מגיד משנה עה"ת): מדובר באופן שאין עליו חובה להלוות אלא רק "לפנים משורת הדין", כגון שביקשו ממנו הלוואה, ובשעה זו אין בידו, אינו חייב לטרוח וללוות מאחרים כדי להלוות, על סמך שיהיה לו בעתיד. אך אם בכל זאת עושה כן לפנים משורת הדין, מקיים מצווה.
