נצבים
ההכנה לראש השנה – האחדות * בזכות האחדות זוכים לתקומה בר"ה * אחדות כמו בקבלת התורה * להתחבר עם כל ישראל ולדון אותם לכף זכות * ברכת איש את רעהו בריעות מבטל מדה"ד * קבלת ראש השנה ע"י ריעות * המלכת הקב"ה עלינו בכח אחדותינו * המחשיב את חבירו מתקבלים תפלותיו * ע"י אחדות ממשיכים השפעות טובות * אהבת ה' הוא אהבת ישראל * אוהב מרגיש בכאב חבירו * לחפש בכל אדם החלקים הטובים שבו * מציבים את ראש השנה * עצה טובה ליהודי חשוב יותר מלחדש בתורה * הקב"ה עושה תשובה על שברא את היצה"ר * עבודת ה' בשמחה נמשכת לדורות הבאים אחריו * המודה להשי"ת על הצלחת חבירו ממשיך על עצמו שפע רב * עבודת ה' שלא לשמה שיש בה אפס קצהו לשמה מקובל בשמים * הכנה לר"ה בנתינת צדקה * הקב"ה מוחל כשנותן צדקה לאין ראוי * שבת אחרונה מעלה כל השנה * בערב ר"ה אפשר עוד להציל * במנחה של ערב ר"ה יכולים לפעול הגאולה
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: (כט, ט)
ההכנה לראש השנה - האחדות
שבת קודם ראש השנה קורין בתורה 'פרשת נצבים', וביאר זקני הרה"ק הרבי ר' מרדכי'לי מנאדבורנא זי"ע (הובא במאמר מרדכי) שדבר זה בא ללמדינו דבר נשגב, למען נדע מה מוטל עלינו לעשות בימים אלו, בשעה שכלל ישראל מתכוננים בסילודין ומורא לפני בוא יום הדין הגדול והנורא, ודבר זה רמזה התורה הק' בפסוק ראשון של פרשה זו, באומרו 'אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם', שעיקר העבודה הוא בחינת 'כלכם', דהיינו שיתאחדו כלל ישראל כולם כאחד.
בזכות האחדות זוכים לתקומה בר"ה
בספר ארון עדות מביא ג"כ רמז בפסוק זו בענין האחדות, דתיבת 'נצבים' רומז לאבות הקדושים, כדאיתא בזוה"ק (פ' וירא) 'והנה שלשה אנשים נצבים עליו', מאן אינון שלשה אנשים, אלין אברהם יצחק ויעקב. וזהו הרמז באומרו 'אתם נצבים היום כלכם', דאם 'כלכם' מחוברים זה לזה, אזי אתם חשובים לפני הקב"ה בבחינת 'נצבים', כמו אבות הק' אברהם יצחק ויעקב, ועי"ז 'אתם נצבים' יהיה לכם מצב ותקומה. ומביא סמך לדבריו מהא דאיתא בילקוט כאן, 'אתם נצבים', אימתי?! 'היום כלכם'! כשתהיו כלכם באגודה אחת.
ועד"ז מפרש נמי הכתוב (כט, יב) 'למען הקים אותך היום לו לעם', ר"ל למען 'הקים' אותך 'היום', שיתן לך קימה בראש השנה שנקרא היום, אבל 'לו לעם' היינו שצריך שתהיו לעם אחד בלב אחד, 'והוא יתן לך לאלקים', דאז אפילו שיתעורר עליך מידת דין בבחינת שם 'אלקים', אזי הוא יהיה 'לך' ובשבילך, וידחה ממך כל הדינים ויגן בעדך.
אחדות כמו בקבלת התורה
כמו כן כתב הרה"ק רבי משה מקאזניץ זי"ע בספרו דעת משה, ידוע דפרשה זו נקרא תמיד קודם 'ראש השנה', ולהורות אותנו בא הכתוב, בהאיך אנפין ניקום קדם מלכא קדישא (באיזה פנים נבוא לפני המלך הקדוש) ביום הדין הקדוש הבא עלינו לטובה, לזה אמר 'אתם נצבים היום', קאי על ראש השנה כנודע, היינו שצריכים אתם לעמוד 'כלכם' באחדות כאיש אחד בלב אחד, כמו במעמד הר סיני, ואז תזכו 'לפני ה' אלקיכם'.
להתחבר עם כל ישראל ולדון אותם לכף זכות
וכן כתב נמי דברים מפורשים בספה"ק תפארת שלמה (לראש השנה) 'אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם', להורות עיקר ההכנה על יום ראש השנה הוא להיות בין בני ישראל אהבה וריעות.
ומפרש בזה הכתוב (תהלים צח, ו) 'בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'', 'הריעו' מלשון 'ריעות', פירש כאשר יהיה לכם אהבה וריעות, בעת שהוא 'קול שופר', אז תהיו 'לפני המלך ה'', פירוש לפני ולפנים במקום שאין בו מגע נכרי.
וגם מפרש בזה הפסוק (תהלים צו, יב-יג) 'אז ירננו כל עצי היער לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ', 'עצי היער' הם אילני סרק (אילנות שאינם מצמיחים פירות), רמז לאנשים ריקים מכל, גם הם יתחברו עמכם באהבה וריעות, ולהחשיב גם אותם ולדון אותם לכף זכות, אז תהיו 'לפני ה'', לפני ולפנים, 'כי בא לשפוט את הארץ', ובזכות זה יוציא משפטנו לאורה בראש השנה.
וזהו ביאור הפסוק הנ"ל, 'אתם נצבים היום', 'היום' זה ראש השנה כמו שנאמר (איוב א, ו) 'ויהי היום' וגו', ותזכו לעמוד לפני ולפנים בעולם הנסתר מכל קטרוג, כאשר יהיה אחדות ביניכם, 'ראשיכם וגו' מחוטב עציך' וגו', דהיינו שיהיו כל איש ישראל כולם כאיש אחד, יחד באהבה וריעות.
ברכת איש את רעהו בריעות מבטל מדה"ד
הרה"ק מלובלין זי"ע (מובא בלחם שלמה אות ה) פירש מאמר הכתוב (תהלים מז, ו) 'עלה אלקים בתרועה', כי על ידי הריעות של ישראל בליל ראש השנה, שכל אחד מברך לחבירו א גוט יום טוב, לשנה טובה תכתב ותחתם, במאור פנים ומעומק הלב, זה גורם שהקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא של רחמים. והנה 'אלקים' הוא שם מידת הדין, 'תרועה' הוא לשון 'ריעות'. וזהו הכוונה 'עלה אלקים בתרועה', דהיינו באותו הריעות שמברכין בני ישראל אחד לחבירו בליל ראש השנה, נעלה מדת אלקים שהיא מדת הדין מעל כסא הדין, 'ה' בקול שופר' שמתעורר החסד שהוא בחינת הוי"ה, שהקב"ה יתיישב על כסא רחמים.
קבלת ראש השנה ע"י ריעות
כיוצא בזה אמר הרה"ק הבית אהרן מקארלין זי"ע פעם אחת בליל ראש השנה (מובא בבית אהרן לראש השנה), כי אי אפשר לקבל יום הקדוש הזה רק על ידי ריעות, כאמור (במדבר כט, א) 'יום תרועה יהיה לכם', כי אי אפשר לקבלו רק על ידי אחדות וריעות, וזהו דכתיב (שם) 'באחד לחודש השביעי', לרמז כי הכל הוא ע"י אחדות.
המלכת הקב"ה עלינו בכח אחדותינו
היוצא לנו מאלו הדברים, כי ההכנה הראויה לראש השנה הוא בכח האחדות, וטעם הדבר הוא, שהרי עיקר עבודת היום הוא להמליך את הקב"ה להיות למלך עלינו, אבל דבר זה תלוי רק בכח אחדות, כמו שאמר הרה"ק מקארלין זי"ע (מובא שם בבית אהרן), דזהו דכתיב (זכריה יד, ט) 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד', כי בוודאי אין שום ספק באחדותו, ואין צריך לומר דבר זה, והרי אך למחסור הוא?! אלא בא לרמז שהכל הוא על ידי אחדות.
וכן דיבר בקדשו הרה"ק הבית אברהם מסלאנים זי"ע על הפסוק (דברים יז, טו) 'מקרב אחיך תשים עליך מלך', כי 'אחיך' רומז על אחוה, כלומר כשיהודים מתקשרים יחדיו באחוה וריעות, אזי זוכים מתוך כך להמליך על עצמם את הקב"ה.
הרי לנו דברים נפלאים במעלת האחדות באלו הימים, שהוא הכנה הראויה לקראת ימי הדין הבאים, כדי שנוכל להמליך עליהם את מלך מלכי המלכים הקב"ה, ויפה כוחה של האחדות להעביר את רוע הגזירה, שדוחה ומבטל ומגרש את המקטרגים והמסטינים, וכל הדינים מתהפכים לרחמים וחסדים.
המחשיב את חבירו מתקבלים תפלותיו
ובמידת האחדות תלוי קבלת התפילות, כדברי הרה"ק בעל ארי' דבי עילאי זי"ע (מובא בדבש השדה אות פ) לפרש הכתוב (מלאכי ג, טז) 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע', דכשאדם מישראל מדבר ומכנה את חבירו בשם 'ירא שמים', ומחשיב את חבירו ומכבדו, ורואה בחסרונות עצמו, אזי מיד 'ויקשב ה' וישמע', שהקב"ה מקבל תפילתו תיכף ומיד.
ע"י אחדות ממשיכים השפעות טובות
וגם יפה כח האחדות להמשיך על עצמינו השפעות טובות, כדברים הידועים של הרה"ק מקאברין זי"ע לפרש הכתוב (תהלים קטז, י) 'האמנתי כי אדבר', כי אמונה היא לשון המשכה מלמעלה למטה, ור"ל ע"י דיבורים של קדושה בחבורה ובאחדות, אפשר להמשיך כל מיני השפעות טובות.
כמו כן פירש הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זי"ע (מובא באור ישע פ' ויחי) מה שאמר יעקב אבינו קודם מותו להשבטים (בראשית מט, א) 'האספו ואגידה לכם', כי 'אגידה' פירושו המשכה, מלשון 'גוד אגיד', שע"י אחדות אוכל להמשיך ולהשפיע 'לכם' כל צרכיכם.
אהבת ה' הוא אהבת ישראל
במעלת אהבת ישראל מצינו דבר נורא, דמי שאוהב את בני ישראל, מראה בחוש שאוהב את הקב"ה, כמו שכתב המהר"ל ז"ל בנתיבות עולם (אהבת הריע פרק א) בזה"ל: כי דבר זה שאוהב הבריות הוא אהבת השי"ת גם כן, כי מי שאוהב את אחד, אוהב כל מעשה ידיו אשר עשה ופעל, ולפיכך כאשר אוהב את השי"ת אי אפשר שלא יאהב את ברואיו, ואם הוא שונא הבריות אי אפשר שיאהב השי