על הפרשה בחרוזים

הַיּוֹם הַזֶּה נִצְבִים כַּלָּנוּ, וְהַגָּבִיעַ – הוּא שֶׁלָּנוּ!

יְמֵי אֱלוּל עוֹד מְעַט מִסְתַּיְמִים,
וְאָנוּ רוֹצִים לְנַצֵל הֵיטֵב אֶת אֵלּוּ הַיָּמִים.

אוֹמֵר הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא: רַבִּים הַטּוֹעִים
לַחֲשֹׁב כִּי עֲבוֹדָה אַחַת הִיא – בִּימֵי אֱלוּל
וּבַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה
שָׁבִים בָּהֶם בִּתְשׁוּבָה בְּדִמְעָה רְתוּחָה.

אוּלָם חֹדֶשׁ אֱלוּל – עִנְיָנוֹ לְגַמְרֵי אַחֵר
וּכְדֵי לְהַמְחִישׁ זֹאת, סְפֵּר מָשָׁל מְעוֹרֵר:

מַעֲשֶׂה בְּצוֹרֵף אֶמָּן, רַב אֵיכוּת
שֶׁקּבֵּל הַזְמָנָה מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת

לְהָבִין עֲבוּר הַמֶּלֶךְ גְּבִיעַ זָהָב
מְשַׁבָּץ יַהֲלוֹמִים, מִעֲטֶר וּמְעֲצָב.

לְשֵׁם כָּךְ נִתְּנוּ לוֹ מֵיטֵב הֶחֱמָרִים:
זָהָב, מַרְגָּלִיּוֹת וְיַּהֲלוֹמִים יְקָרִים.

הֶחְלִיט לְהֵרָתֵם לַמִּלָאכָה בִּמְהֵרָה
אַךְ פִּתְאוֹם פְּתָּה אוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרַע –

לִמְכֹּר הֶחֱמָרִים וּלְהַחֲלִיפָם בְּסוּג זוֹל
כָּךְ יוּכַל עֲבוּר עַצְמוֹ, אֶת הַכֶּסֶף לִגְזֹל.

אֶת הַיַּהֲלוֹמִים הִשְׁקִיעַ בַּמִּטְבַּעַ הַדִּיגִיטְלִית
שְׁפֵץ הַקָּלוֹן וְקָנָה נִבְרֶשֶׁת קְרִיסְטֶלִית.

עָם הַזָּהָב רָבַשׁ מִנָיּוֹת בַּמִּטְ"ח
וְשַׁדְרֵג אֶת עַצְמוֹ בַּמְכוֹנִית-גַּג נִפְתָּח.

כָּךְ הִמְשִׁיךְ עַד שֶׁלְבַסּוֹף רַק מְעַט נִשְׁאַר
מִכָּל חֹמֶר שֶׁהָיָה מִיעֶד לַגָּבִיעַ הַמִּפֹּאָר.

יְצַק הוּא אֶת כָּל הֶחֱמָרִים בְּזְלְזוּל
וְהֵבִין אֶת הַגָּבִיעַ בְּחוֹבְבָנוּת וּבְרְשׁוּל.

וְהִנֵּה מֵהָאַרְמוֹן הִגִּיעַ מִבְרָק:
נָא לְהַבִּין אֶת הַגָּבִיעַ מִצְחְצַח וּמִמֹּרָק.

עֲבוּר תָּצוּגָה שֶׁתֵּעָרֵךְ בְּכָבוֹד רַב
בְּדִיּוּק בְּעוֹד חֹדֶשׁ יָמִים מֵעַכְשָׁו!

הִסְתַּכֵּל הַצְוֹרֶף עַל הַגָּבִיעַ וְחָשַׁב:
אוֹי לִי, מָה עָשִׂיתִי עִם כָּל הַזָּהָב??...

וְגַם הַיַּהֲלוֹמִים שֶׁקִּבַּלְתִּי אֵינָם
הַמֶּלֶךְ נָתַן בִּי אֵמוּן לְחִנָּם...

אוֹ אָז יָדַע, שְׁלוֹשִׁים יּוֹם לְפָנָיו
יעֲשֶׂה הוּא הַכֹּל, כְּדֵי לְהַצִּיל הַמַּצָּב.

אָמְנָם עַל גְּזָלַת הֶחֱמָרִים – לֹא נִתָּן לְכַפַּר
אַךְ אֶת הַגָּבִיעַ שֶׁיָּצַר – עוֹד נִתָּן לְשַׁנֵּר.

הִתְחִיל בַּגָּבִיעַ לְגַלֵּף פְּתּוּחֵי חוֹתָם מְעֲלִים
שׁוֹשַׁנִים וּפְרָחִים, אֲשְׁכּוֹלוֹת וְעָלִים.

עַד לָרֶגַע הָאַחֲרוֹן טָרַח וְהִשְׁקִיעַ
הוֹסִיף עוֹד סַנְסַן וְעוֹד זַלְזֶל בַּגָּבִיעַ.

הִתְאַמִּץ לִיפוֹתוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ כֹּה נָאֶה
בָּזֶה גָּבִיעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ יִהְיֶה בּוֹ גָּאֶה.

וְיִשְׂמַח בָּאֵמֶּן שֶׁאוֹתוֹ פְּתַּח וְיָצַר
מַצְג יִקְרָתִי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לָאוֹצָר!

בְּדַרְכּוֹ לָאַרְמוֹן נִרְעָד וּמְרֶגֶשׁ
הוֹסִיף לַגָּבִיעַ עוֹד בָּרֶק מִלְטָשׁ.

וּבְשֶׁעֲמַד מוּל הַמֶּלֶךְ עִם הַיָּצִירָה הָאִישִׁית
קָרְאוּ כַּלָּם בְּקוֹל הִתְפַּעֲלוּת מַמָּשִׁית.

כָּזֶה כְּלִי פְּאֵר טֶרֶם נִרְאֶה בְּאַרְמוֹן
רָאוּי הוּא לַמֶּלֶךְ, וְשָׁוָה הוּא הָמוֹן!

אוֹמֵר לָנוּ הַמַּגִּיד בְּקוֹלוֹ הַצָּלוּל:
עַד כָּאן – עֲבוֹדַת חֹדֶשׁ אֱלוּל.

וּבַחֲזָרָה לַמָּשָׁל: מִכָּאן הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה...
פִּתְאוֹם שַׂר הָאוֹצָרוֹת נִכְנֵס לַתְּמוּנָה.

שָׁקֵל אֶת הַגָּבִיעַ וְגַלָּה כִּי אֵין בּוֹ זָהָב
הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְהִבְחִין כִּי גַּם יַהֲלוֹמִים אֵין עָלָיו...

הֲרֵי זוֹ מְעִילָה בְּאוֹצַר הַמְּדִינָה!
בְּגִידָה בִּפְקַדַּת הַמֶּלֶךְ, אֵין לָזֶה תַּקָּנָה!

אָז מִיָּד בָּרַע הַיּוֹצֵר עַל בִּרְבָּיון
וּבַקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ רַחֲמִים עַל חַיָּיו.

וְעַל כָּךְ אוֹמֵר הַמַּגִּיד בְּקוֹלוֹ הַנָּעִים:
זוֹהִי עֲבוֹדַת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים!

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אָנוּ נִדְרְשִׁים לְהִתְאַמֵּץ
אֶת הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת לְתַקֵּן "וּלְשַׁפֵץ".

הֵן לְהַגִּישָׁהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְבַסּוֹף נִתְבַּקֵּשׁ
לָבוֹא עִם כָּל מַעֲשֵׂינוּ, עִם כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ.

בְּאֵלּוּ פָּנִים בְּפָנָיו נַעֲמֹד?
הַאִם נָבוֹא עֲמוּסִים בְּמִצְווֹת עַד לִמְאוֹד?

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל עֲמֵלִים אָנוּ בְּכָל כּוֹחֵנוּ לְשַׁפֵּר
אֶת מַעֲשֵׂינוּ שֶׁהָיוּ - לְמָרַק וּלְהַדַּר.

אַךְ וַדַּאי לֹא נוּכַל לְהַשְׁלִים הַהֶעְדֵר
וּבְחֹדֶשׁ יָמִים אֶת הַכֹּל לְסַדֵר.

אֲבָל נוּכַל בְּוַדַּאי אֶת הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ – לְהָבִיא
טוֹב יוֹתֵר, נָאֶה, וּבְחֵן לְבָבִי.

וְאָז נוּכַל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכַף זְכוּת
עַל הַחֶסֶר, וְעַל הַמְּעִילָה בַּשְׁלִיחוּת.

וְהַגָּבִיעַ הַקָּטָן, הַנּוֹצֵץ כְּחַשְׁמַל
הַמְּגֶלֶף בְּיָדֵינוּ בִּיגִיעָה וְעָמָל,

בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי יִשָּׂא חֵן בְּלִי לַחְשׁשׁ
עַד שֶׁיִּחְנֶנּוּ וְיוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפְּטֵנוּ,
קָדוֹשׁ!