דיון מסביב לשולחן
חצי ראש | אמירה לנוכרי כדי למנוע ביזיון
שאלה
"בערב שבת החתן שלי - ה'אופרוף', העירו לי קרוביי שאני מגודל שיער ועליי להסתפר בדחיפות... כאשר הגעתי אל המספרה, הספר כבר עמד לעזוב, והודיע לי בצער: 'כבר מאוחר מדי...'
התחננתי בפניו: 'אני עומד לפני השבת חתן שלי, ולצערי זה זמן רב שלא הסתפרתי... אני מתבייש להגיע לסעודות השבת במראה מרושל כל כך...'.
"על אף השעה המאוחרת ועל אף תשישותו, הסכים הספר לגשת למלאכה.
במהלך התספורת אירע לפתע דבר מזעזע: הספר התעלף ונפל על הרצפה...
הזעקתי לאלתר אנשי הצלה, שהגיעו תוך זמן קצר והחלו לטפל בספר. ההתרחשות המסעירה נמשכה דקות ארוכות, ולאחר שהספר הובהל לבית החולים, התבוננתי במראה, וחשכו עיניי... גיליתי שחצי ראשי הימני מסופר, ואילו החצי השמאלי נותר מגודל שיער...
"כשהתבוננתי בשעון, נחרדתי לראות שהשבת כבר נכנסה... חשבתי בליבי: איך אוכל עכשיו, עם המראה המזעזע הזה, לצאת מפתח ביתי?... איך אשתתף בשמחה הגדולה שאני העומד במרכזה...? האפשרות היחידה שעלתה במוחי הייתה לסיים את התספורת על ידי נוכרי, אלא שכידוע רבותינו אסרו לומר לנוכרי לעשות מלאכה עבור יהודי בשבת.
"ובכן, נשאלת השאלה, האם אכן אסור לי לומר לנוכרי שישלים את תספורת ראשי, או שמא ניתן להקל בדבר לנוכח הבושה הגדולה שתוסב לי?"
תשובה
לדעת פוסקים רבים, גזיזת שערות בשבת קודש למטרת ייפוי עצמו, כרוכה באיסור תורה משום מלאכת 'גוזז'. וכך נפסק בשלחן ערוך (או"ח סי' ש"מ ס"א). ונראה מדברי המשנה ברורה, שאיסור אמירה לנוכרי לעשות מלאכה האסורה מן התורה, אינו נדחה מפני 'כבוד הבריות' (סי' ש"ב סקל"ו ובשעה"צ סקמ"ד).
אולם, שמענו מהגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, שבכל זאת נראה שרשאי החתן להקל לומר לנוכרי לסיים את תספורת ראשו, לנוכח המצב המביך אליו נקלע, וזאת בצירוף שתי שיטות של רבותינו הפוסקים:
- שיטת ה'שואל ומשיב' (מהדו"ד ח"ב סי' פ"ו, הו"ד בכה"ח סי' ש"ב אות נ"ו), שנשאל אודות אדם שנתלכלך בגדו בצואה ביום הכיפורים, ולא היה יכול לפשטו, והתיר לו לכבס את הבגד על ידי נוכרי, משום ש"גדול כבוד הבריות".
לאור דבריו, לכאורה גם בשאלתנו יהיה מותר לומר לגוי לגזוז את שערו של החתן משום 'כבוד הבריות'. (וכן ניתן להסיק מדבר ה'מקור חיים' סי' רע"ו סק"ב. וייתכן שאף המשנה ברורה מודה לדברים כאשר מדובר ב'כבוד הבריות גדול', דהיינו, כשיש ביזיון רב לאדם, וראה שו"ע סי' שי"ב ס"א).
- יש לצרף את דעת הסוברים שתספורת בשבת כרוכה רק באיסור דרבנן (יעויין בנקודה"כ יור"ד סי' קצ"ח ובמ"א סי' ש"מ סק"א). ולפי שיטתם, לכאורה ניתן להקל בענייננו, שכן אסור התספורת הוא רק 'שבות' [איסור דרבנן], והאמירה לנוכרי גם היא רק 'שבות', וב"שבות דשבות במקום צורך גדול" לא גזרו רבותינו (וראה עוד ט"ז יו"ד סי' ש"צ סק"א).
סיכום
החתן רשאי להקל לומר לנוכרי לסיים את התספורת.
נכתב ע"י הרב ארז חזני שליט"א
האם מותר ללבוש בשבת כובע מצחייה?
שאלה
שבת בצוהריים. משה ויותם צעדו יחד אל בית הכנסת השכונתי. משה הוא אברך כולל, ויותם הוא בחור מתחזק, וכבר תקופה שהם לומדים בחברותא מדי שבת בצוהריים.
"חם היום וגם השמש קופחת, מזל שהצטיידתי בכובע שמש", אמר יותם, בעודו מסדר את כובע המצחייה שלראשו, והוסיף: "למדתי ממך שההלכה מקיפה את כל הליכותיו של האדם. האם ישנה איזו הלכה שקשורה בכובע מצחייה?"
משה חייך ואמר, "אכן, יש דיון האם מותר לחבוש כובע מצחייה בשבת, כיוון שהחובשו מעמיד את המצחייה ועושה בכך אוהל". יותם המופתע שאל מיניה וביה: "והכובע השחור, רחב השוליים שאתה לובש, הוא כן מותר?"
האם יש איסור ללבוש כובע בשבת, והאם יש הבדל בין סוגי כובעים שונים?
תשובה
במסכת שבת (קלח, ע"ב) מבואר שיש איסור לחבוש בשבת כובע עם שוליים. נחלקו הראשונים בטעם האיסור. דעת רש"י היא שזאת מחשש שהרוח תעיף לו את הכובע ויבוא לטלטלו ארבע אמות במקום שאין עירוב. לפי זה, במקום שמותר לטלטל אין איסור.
דעת הרא"ש ותוספות, שהאיסור הוא דווקא כשהשוליים רחבים יותר מטפח ומשום שהלובשו עושה אוהל עראי [למרות שאין לאוהל דפנות], וכן פסק השולחן ערוך (אורח חיים שא, מ).
האחרונים טרחו ליישב את המנהג שנהגו ללבוש כובע עם שוליים גם בשבת: יש אומרים שהאיסור הוא דווקא כאשר שולי הכובע קשיחים, אבל כשהם רכים אין איסור. ויש אומרים שגם כאשר הם קשיחים אין איסור, אם השוליים בשיפוע. יש אומרים שבכל מקרה אם אין כוונתו לאהיל ולהצל, אין איסור. לפי טעם זה, מובן היתר לבישת הכובעים בימינו אף אם רוחב השוליים שלהם מעל טפח, כיוון שאין הלובש מתכוון לאוהל (משנה ברורה שם, קנב).
אומנם, בכובע מצחייה, כשכוונת הלובש היא כדי להצל מהשמש, ורוחב המצחייה הוא יותר מטפח, וגם המצחייה קשיחה וישרה ולא נוטה כלפי מטה, יש לחוש בחבישתו בשבת משום עשיית אוהל. ובמקומות שנהגו להקל אף בזה, כתב המשנה ברורה (שם) שאפשר להקל, מכיוון שסמכו על שיטת רש"י, שכיוון שזוהי דרך הלבישה אין בזה כלל איסור עשיית אוהל עראי.
סיכום
כובע שיש לו שוליים קשיחים וישרים שרוחבם יותר מטפח, אם כוונת הלובש אינה כדי לאהיל ולעשות צל, מותר ללבשו בשבת, ואם כוונתו לכך - אין להקל בזה, אלא במקום שנהגו להקל [ולילדים אפשר להקל בכל מקום].
נכתב על ידי הרב יעקב דהן שליט"א
מו"צ בבית ההוראה של הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
המדור נועד לעורר את לב המעיינים ואינו נועד לפסוק הלכה. בשל ריבוי הפרטים והשוני בכל מקרה, למעשה יש לשאול מורה הוראה.
