מתוק מדבש
לקט חידושי תורה מתוך שיעור פרשת השבוע שנאמרו ע"י
הרב ברוך בוקרה שליט"א
ניתן לצפות ולשמוע את שיעורי הרב באתר 'קול הלשון' ובטלפון 73-2951228 טון
רוכים הpea pika הי!
אתם נצבים היום כולכם (כט', ט')
מובא בזוהר הקדוש: 'היום - זה הוא ראש השנה'. לפי זה מסביר ה'ערבי נחל' זיע"א התורה נותנת לנו עצה טובה, אם אתם רוצים להיות 'נצבים' וזכאים בדין ביום ראש השנה, עליכם להיות 'כולכם' באחדות ביניכם ללא שנאה וללא מחלוקת. אמוק א?!
*****
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' א-לוקיכם (כט', ט')
מובא בזוהר הקדוש: 'היום זה הוא ראש השנה' שבו הקב"ה מעמיד במשפט כל יצורי עולם וגוזר מי יחיה ומי ימות... וגם על מי שיחיה איך הוא יחיה.
וראיתי בדרך רמז (תורת שלום) 'אתם' ר"ת אבן מקיר תזעק דהיינו גם מי שכל השנה ליבו הוא לב אבן ואטום לכל דבר שבקדושה, בראש השנה צריך לזעוק ולבקש רחמים ממלך מלכי המלכים הקב"ה. אמוק א??!
*****
בכל לבבך ובכל נפשך... ושב ה' א-לוקיך את שבותך... (ל,
רבי מאיר יחיאל ממאגלינצא זצ"ל ביאר נפלא: הקב"ה מבקש מבניו 'פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם...'
אך מה יהיה אם גם את הפתח הקטן הזה יהודי מתקשה לפתוח? והוא כביכול מבקש: 'שובה ה' את שביתנו' גם את חלקנו בתשובה תעשה אתה.
לזה בא הפסוק ומבטיח שבאחרית הימים אם יהודי רק יביע רצון אמיתי לשוב בתשובה, אזי גם את הפתח שאנו צריכים לפתוח ה' ידאג לפתוח בעצמו. וזהו שנאמר 'בכל לבבך ובכל נפשך' כשרצונך לשוב יהיה כנה בלב ונפש, אז 'ושב ה' א-לוקיך את שבותך' גם את חלקך... אמוק ארמס!
*****
ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך: לאהבה את ה' א-לוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו (ל', יט'-כ')
ויש לשאול: כיצד מותר לאדם לבחור בתורה 'למען תחיה אתה וזרעך'? והלא נאמר במשנה (אבות א', ג') 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס'?
מתרץ נפלא רבי אליהו הכהן זיע"א בספרו 'אזור אליהו': 'אם כוונת האדם שיחיה הוא וזרעו כדי שיוכל לעבוד את ה' ולעשות נחת רוח ליוצרו, אין זה נחשב כעבודה על מנת לקבל פרס ומותר לעשות כן'
וזה שאומר הפסוק 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך' וכל זה כדי 'לאהבה את ה' א-לוקך לשמוע בקולו ולדבקה בו'. וזה רצוי והגון לפני ה'... אמוק א?!
*****
ואמר ביום ההוא הלא כי אין א-לקי בקרבי מצאוני הרעות האלה (לא', יז')
שואל ה'כתב סופר' (מדשן ביתך): אם הוא חדור אמונה בהשגחה פרטית ומאמין שכל הרעות האלה מצאוהו על כי 'אין אלוקיו בקרבו' למה שהקב"ה לא ימחל לו? ומדוע מגיע לו עונש כבד 'ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה'?
ומתרץ, אין זאת כי הוא אומר את הדברים רק 'ביום ההוא' בלבד, ביום שבאה אליו הרעה, אבל משנחלץ ממנה הריהו שוכח מה שקרה לו אתמול ומה שהוא הבטיח...
*****
?If את סקורf pיkאוכל ואת pof ones
*****
כי ידעתי את יצרו (לא', כא')
ידוע כי היצר הרע מכונה 'מלך זקן וכסיל' (קהלת ד', יג') שואל החפץ חיים זיע"א: למה ? הרי היצר הרע רחוק מלהיות כסיל, אדרבה, בכוחו ללכוד אף את החכם הגדול ביותר, שהרי אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא?
מסביר ה'חפץ חיים': היצר הרע קרוי כסיל בגלל אומנותו, כשם שהסנדלר נקרא כך על שם מלאכתו הסנדלרות וכן החייט המתעסק בחייטות, כך היצר הרע קרוי כסיל על שם מלאכתו שהיא ה'כסילות' - לגרום לבני אדם להשתטות בחטא הכסילים ולשכוח את תפקידם המרכזי בחיים שהוא לעשות רק את רצון ה' יתברך.
אשרי האיש שיודע לבחון את דרכיו במשקל ולא ללכת שולל אחרי היצר הרע אלא לעשות את רצון אביו שבשמים. והקב"ה לא ימנע ממנו טובה וברכה, כי 'נאמן הוא בעל מלאכתך לשלם לך שכר פעולתך' אתוק א?!
*****
kninaaa knfin 'fpen' ייןjal
תראה' .fpen pifcal sana pקיnen pק6ני pink 'je
.הקטן fkle ?אהf .flac
pra foa fak' flada NIK '831 אה לה אוסק k'
לבבך ובכל נפשך' כשרצונך לשוב יהיה כנה בלב ונפש, אז אינה יוסי' אתfקס הקטן. 'fon fk !kfה f לה' לואק
'ושב ה' א-לוקיך את שבותך' גם את חלקך... אמוק ארמס!
fr 7f18 Knke לה, היא 38ומה!'
*****
סגולה נפלאה לקראת ראש השנה
מובא ב'דרכי משה' בשם ה'כל-בו': 'בערב ראש השנה נוהגים להתענות ולתת צדקות גדולות ולטבול בנהר'.
מה ההגדרה של 'צדקות גדולות'?
מובא במאירי (כתובות פה', ב'): 'ומן הצדקות הגדולות מי שמהנה תלמידי חכמים מנכסיו...'
ומדוע יש עניין לתמוך בת"ח דווקא בערב ראש השנה ?
מסביר הרב יהונתן דומב שליט"א באופן נפלא:
הקדמה: מובא באיוב (א, ו',ז'): 'ויהי היום (התרגום- ראש השנה) ויבואו בני הא-לוקים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם' (רש"י - לקטרג). 'ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ? ויען השטן... ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה'
ויש לשאול: איפה ראינו קטרוג בתשובתו של השטן?
וכמו כן מה פשר הכפילות 'משוט בארץ ומהתהלך בה'?
מתרץ ר' לייב צינץ זצ"ל: מובא בזוהר פרשת 'וישלח' שעונשו של הנחש הקדמוני (שהוא השטן) היה שהקב"ה קיצץ לו את הרגליים. אבל יש לשטן אפשרות להחזיר לעצמו את הרגליים. ואיך? כאשר הוא מונע מאנשים לתמוך בתלמידי חכמים שעוסקים בתורה. ומדוע? כיוון שהתומכים בתלמידי חכמים נחשבים כרגליים של התלמיד חכם, אבל אם אין תמיכה בתלמידי חכמים אז הרגליים הללו הופכות להיות רגליים של השטן ח"ו ואז הוא יכול לקטרג באופן נורא ואיום.
לפי זה מתורצים השאלות: השטן אומר לקב"ה אני הייתי במצב של 'שוט בארץ' דהיינו בלי רגליים, אבל עברתי למצב של 'התהלך בה' דהיינו עם רגליים. ואיך? בגלל שאין בארץ אנשים שתומכים בתלמידי חכמים ומהם קיבלתי את הרגליים בחזרה.
לפי זה המילים 'משוט בארץ ומהתהלך בה' הם עצמם הקטרוג הנורא על ישראל שלא תומכים בעמלי התורה.
ולכן אומר ה'כל-בו' שבערב ראש השנה יש עניין חשוב לעשות 'צדקות גדולות' שזה לתמוך במיוחד בעמלי התורה ובכך אנו מונעים את הקטרוג של השטן ביום ראש השנה כנגד ישראל ונחתמים לחיים טובים אמן!
מוסיף נפלא רבי חיים פלאג'י זיע"א (מועד לכל חי): ידוע שג' הרגלים הם כנגד ג' האבות ו-יב' החודשים הם כנגד יב' השבטים (טור). לפי זה חודש אלול הוא כנגד שבט זבולון שהוא כידוע היה תומך ביששכר שעסק בתורה.
ללמדנו שבחודש אלול בכלל ובערב ראש השנה בפרט יש עניין להרבות בצדקה ובפרט לעמלי תורה. אמוק א??!
*****
ראיון וסיפור - הגיבורים הנסתרים...
ושבת עד ה' א-לוקיך... גם אם יהיה נדחך מקצה השמים משם יקבצך ה' א-לוקיך (ל', ב'-ד')
נפתח בסיפור נפלא ומרגש:
נכנסתי לרכבת והתיישבתי על אחד המושבים, שקשוק גלגלים, צפירה, הרכבת החלה לנסוע...
בתחילה לא שמתי לב ליושבים לצדי, הייתי עסוק בהרהורים, אבל לאחר זמן מה צד את תשומת ליבי הבחור שישב לצדי. לא, לא היה לו מראה מוזר או שונה, אך משהו בהתנהגות שלו גרמה לי להתבונן בו: בכל פעם בה הרכבת עצרה, הוא התבונן החוצה בציפייה, כאילו נצמד לחלון. הוא לא היה רגוע ולא שקע בשינה או בקריאת ספר כשאר הנוסעים, הוא היה דרוך, כל תזוזה גרמה לו להביט שוב ושוב בחלון, כאילו חיכה למשהו...
הסתכלתי בו ומבט של תמיהה על פני, כנראה שלאחר זמן מה הבחין במבטי הבוחנים ופנה אלי: 'אתה בטח לא מבין מדוע אני מתבונן בחלון' ספק שאל ספק קבע. הנהנתי בראשי, הרגשתי קצת לא נוח מכך שנתפסתי במבטי, אך ציפיתי לתשובה שלו.
'ובכן, אספר לך מה עבר עלי עד עתה ואולי כך תבין' אמר ועיניו הפכו להיות מהורהרות משהו.
'הנסיעה הזו, היא נסיעתי הראשונה לאחר 3 שנים בהם לא נסעתי ואף לא יצאתי לרחובה של עיר. הייתי אסיר שלוש שנים בבית הסוהר. ואם תשאל מדוע? ובכן, אני מגיע ממשפחה ענייה ובאחד הימים בהם הייתי זקוק לסכום של כסף בדחיפות, הלכתי וגנבתי סכום כסף קטן על מנת שאוכל להשתמש בו.
אני יודע שעשיתי מעשה שלא ראוי לעשות, ואני מצטער על כך, אולם כאב לי ביותר כאבה של אמי. השמועה התפשטה חיש מהר על דבר המעשה שעשיתי, אנשים באו וטרחו להודיע לאמי עד כמה בנה הוא גנב, ביישו אותה, גרמו לה צער נורא. לא ידעתי שהמעשה שעשיתי יגרום עד כדי כך צער ובושה לאמי, בכל מקום אשר פנתה הזכירו לה את דבר הגניבה, וגם במשפט, לא חשבתי שיחמירו איתי עד כדי כך והנה הם גזרו עלי 3 שנים מאסר ואמי לא ידעה מה לעשות מרוב כאב ובושה.
עכשיו, לאחר שהשתחררתי מבית הסוהר, רציתי כל כך לחזור הביתה, לראות את אימא, להתחרט, לבקש סליחה, אבל... לא ידעתי אם היא תסכים לקבל אותי לאחר כל מה שגרמתי לה, ואז החלטתי לכתוב לה מכתב'
'אימא יקרה' היה כתוב במכתב, כתבתי לה שאני בנה, רוצה לחזור לראותה, ואני מצטער על הכל, אך אינני יודע אם היא עוד תחפוץ בכך שאשוב הביתה 'לכן אימא' כך כתבתי 'יש לי בקשה יחידה - אם את רוצה שאבוא ואשוב הבית, אני מבקש ממך שתתלי בתחנה צעיף צהוב, כדי שאדע שאני יכול לרדת בתחנה... כדי שאדע שאני יכול לחזור'
'אבל...' פנה אלי הבחור בעיניים דומעות 'אם לא יהיה בתחנה צעיף צהוב, אני אדע שעלי להמשיך הלאה ברכבת, לנסוע ליעד בלתי ידוע, ולא לחזור עוד לעולם'
'עכשיו אתה מבין ?' אמר לי 'אני מסתכל בכל תחנה, בכל מקום, לראות אם יש צעיף צהוב תלוי, אני מתבונן אולי אמא תלתה את הצעיף בתחנה אחרת ואולי אני צריך לרדת מוקדם יותר'...
'והיכן באמת התחנה הקרובה לביתך ?' שאלתי אותו.
'בעוד מספר תחנות' ענה הבחור 'ואם שם לא יהיה צעיף צהוב, אמשיך הלאה לנסוע' ענה בקול צרוד.
עכשיו, לא רק הוא הביט בחלון, שנינו, נצמדנו לשמשת הזכוכית, מביטים בכל תחנה, מחפשים סימן לצעיף הצהוב.
'בעוד שתי תחנות - זו התחנה שליד הבית שלי' הוא לחש לי. ושנינו הבטנו בעיניים מצועפות דרך החלון. הרכבת עצרה בעוד תחנה, נותרה עוד תחנה אחת. אחזנו בחלון כמבקשים לצאת דרכו, עתה, היינו שנינו מתוחים, מצפים, מחכים, מי יודע...
הרכבת עצרה בתחנה לה חיכינו כל הדרך. לא, לא היה שם צעיף צהוב. לא היה שם צעיף צהוב אחד, היו שם עשרות צעיפים צהובים! כל התחנה הייתה מלאה בצעיפים מתנופפים ברוח. קוראים לבן לשוב הביתה...
ואימא? אימא עמדה שם מחכה, מצפה לבנה אהובה, ועל צווארה... צעיף צהוב!!!
אחים יקרים! הגענו לתחנה... ערב ראש השנה תשפ"ז...
המלך – הקב"ה נמצא ממש כאן מעוטר בהמון צעיפים צהובים – מידות חסד ורחמים בלי גבול, מצפה לבן / לבת שלו שרק יגיעו ויאמרו שתי מילים 'אבא התגעגעתי...'
?elak nk panf gal anna ali kf 'n sk