פרשת וילך - ספר התורה שכתבו משה

ספר תורה לצורך הַקְהֵל

בפרשת וילך אנחנו קוראים על ספר התורה שכתבו משה "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנִּשְׁאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (לא ט). התורה אומרת שהוא נכתב לצורך מעמד הַקְהֵל "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם".

הַקְהֵל - כיום שניתנה בו בסיני

המילה "הַקְהֵל" היא המילה שנכתבה בתורה על יום מתן תורה "כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל" (דברים ט י. י ג. יח טז) כך כותב הרמב"ם שבמעמד הַקְהֵל "חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה. ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל" (חגיגה פרק ג ו).

להיות לעד בישראל כשיחטאו ויתעוררו לתשובה

התורה ממשיכה ואומרת שספר התורה המיוחד שכתב משה נועד גם לחזק את עם ישראל כשיחטא. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ" הוא יענש "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאָהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" הוא יתעורר להבין שחטא "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהֵי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה". יבוא ספר התורה של משה ויתן לו את הדרך לתשובה. "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

הגלות והגאולה היא לא 'מקרה'

בספר הזה הם ילמדו על הגלות והגאולה מראש. הם יבינו שלא במקרה ישראל גלו מהארץ, לא במקרה הם חזרו אליה. הם יבינו שהיציאה לגלות איננה מהלך פוליטי של סנחריב נבוכדנאצר או טיטוס, הגלות היא עונש אלוקי שהוזהרנו עליו מראש. גם הגאולה איננה רעיון שצץ בראשו של הרצל או של מבשר ציונות אחר. גאולה היא מהלך אלוקי שהובטח מראש ומתבצע על ידי שליחים שונים. כשמבינים את העיקרון הזה - מבינים שה' הוא באמת מלך העולם, ומנהל אותו כפי הבטחתו.

מתי השתמשו בספר התורה שכתבו משה?

"שָׁלֹא יְהֵא סֵפֶר תּוֹרָה נִכְנָס וְיוֹצֵא כְּשֶׁהוּא דְּחוּק".

ספר התורה שנמסר ללויים היה מונח בקודש הקודשים ליד לוחות הברית. בגמרא (בבא בתרא יד) יש מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה האם ספר התורה הזה היה מונח בתוך הארון ליד הלוחות או בצד הארון על מדף או על ארגז. רבי מאיר אומר שבתוך ארון הברית היה מונח ספר התורה שנכתב על ידי משה. הוא מונח שם ברווח "שָׁלֹא יְהֵא סֵפֶר תּוֹרָה נִכְנָס וְיוֹצֵא כְּשֶׁהוּא דְּחוּק". לדעת רבי יהודה היה ליד ארון הברית אַרְגָּז שֶׁשִׁיגְרוּ בּוֹ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לְאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה מוּנָח, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים לא) "לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אוֹתוֹ מִצַד אָרוֹן בְּרִית ה'".

איך היו מוציאין ס"ת מהארון, והרי אסור להכנס לקודש הקודשים?

שואל תוס' למה לפי רבי מאיר צריך "שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס כשהוא דחוק". הרי לא היו מוציאים את ספר התורה הזה, שהרי אסור להכנס בבית קודש הקודשים? גם ביום הכפורים שכהן גדול נכנס לקודש הקודשים לא כתוב בסדר העבודה שהכהן הגדול היה מוציא את ספר התורה הזה מארון הברית. אם כן למה רבי מאיר מחשב את המקום של ספר התורה באופן שלא יכנס ויצא בדוחק? ומתרץ תוס' שהיו מוציאים אותו מידי פעם לצורך תיקונו. גם משחרב משכן שילה, עד שבנה שלמה בית המקדש, לא היה קודש הקודשים והיו יכולין להוציאו את ספר התורה המיוחד הזה מן הארון ולעיין בו.

לדעת רש"י היו קוראים בספר תורה שכתבו משה

לדעת רש"י היו קוראים בספר התורה הזה. "סֵפֶר שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה וּבוֹ קוֹרִין בָּעֲזָרָה פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ בַּהַקְהֵל, וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכּפּורים". דברי רש"י מתאימים לפשט דברי התורה בפרשתנו. הרש"ש (ב"ב יד.) מסביר שצריך לפרש דברי רש"י על בית ראשון שבבית המקדש היה ארון הברית בקודש הקודשים. והסיבה שבגללה לא מוזכרת הוצאת הספר בסדר העבודה של כה"ג ביום כיפור היא בגלל ש"סדר העבודה" נכתב על סדר העבודה בימי הבית השני שלא היו ארון וכרובים בקודש הקודשים.

הוציאו בראש השנה את ספר תורה שכתב משה רבינו

בשו"ת קול מבשר (חלק ב סימן כח) כתב כי יש קצת הוכחה לכך שהיו קוראים בספר התורה שכתבו משה מכך שכתוב בספר נחמיה (ח) על מעמד ראש השנה בימי עזרא ונחמיה "וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסּפֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי". כך אומר הפסוק במפורש 'סֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה' ולא 'ספר התורה' ללמדך שמדובר בספר שכתב משה. עוד מוכיח הרב מכך ששלחו את עזרא להביא את ספר התורה לפני הקהל. וכי שמש או חזן הכנסת היה עזרא שנשתמשו בו הקהל להביא להם התורה. ומה משמיענו הכתוב בזה? אלא שהיה ספר התורה המיוחד שכתבו משה רבינו.

הוציאו אותו כי כוחו גדול להחזיר עם ישראל בתשובה

ולמה הוציאו אותו בראש השנה? כי כוחו של ספר התורה הזה גדול מאוד להחזיר כל עם ישראל בתשובה. ממש כמו שמתואר בספר נחמיה שבתחילה הם בוכים על מצבם הרוחני העגום, ואחר כך התחזקו בתשובה בשמחה גדולה מאוד. וביטלו יצרא של עבודה זרה והכניעו יצרא דעריות. ואע"פ שכל המעמד הזה היה בראש השנה ולא בכיפור או בהקהל, הסתמך עזרא על הכתוב בפרשתנו שספר התורה הזה נכתב לחזק את עם ישראל בשעה שהעם צריך חיזוק רוחני גדול. ולכן קראו בספר הזה לאזניהם.

ספר תורה שמצא יאשיהו

ספר תורה שמחזיר את עם ישראל בתשובה

מעמד נוסף שבו השתמשו בספר התורה הזה היה בעת המשבר הרוחני הגדול שהיה בזמן יאשיהו המלך. יאשיהו חוזר בתשובה חלקית יחד עם כל ישראל. מחדש את תרומת מחצית השקל ומשקם את בית המקדש. תוך כדי השיקום הם מוצאים את ספר התורה שכתבו משה. "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסּפֶר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה' וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהו" שפן הסופר מביא את ספר התורה הזה למלך יאשיהו והוא שומע מה כתוב בו "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וּיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו" (מלכים ב פרק כב).

החביאו אותו מפני אחז

מסביר המצודות כי הספר שנמצא הוא ספר התורה שכתבו משה. "יִתָּכֵן שֶׁעַל כִּי אֶחָז הַמֶּלֶךְ שָׂרַף אֶת הַתּוֹרָה כמ"ש רז"ל, לָזֶה פָּחֲדוּ הַכֹּהֲנִים פֶן יִשְׁלַח יָדוֹ גַּם בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַמַּנָּה מִצַד הָאָרוֹן אֲשֶׁר כָּתַב מֹשֶׁה מִפִּי ה', וְלָקְחוּ הס"ת הַהִיא וְהִטְמִינוּ מִפָּנָיו. וּלְאַחַר מוֹתוֹ חַפְּשׂוּ אַחֲרֶיהָ וְלֹא מְצָאוּהָ. וְכַאֲשֶׁר הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מְחַפֵּשׂ אַחַר הַכֶּסֶף הַמּוּבָא וְאַחֲרֵי בִּדְקֵי הַבַּיִת מָצְאָה" (מצודות)

יאשיהו מחזיר את העם בתשובה

מיד מצווה המלך יאשיהו את אנשיו לפעול על פי הכתוב בספר התורה הזה ואומר להם: "לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינו". יאשיהו מטהר את ארץ ישראל מעבודה זרה ומצליח "וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתַץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֶׁרָה".

יאשיהו רואה במציאת הספר - דיבור אלוקי

יש שואלים: וכי עד שלא מצאו את ספר התורה לא ידע יאשיהו הלכות ותורה. הרי במשך שמונה שנים הוא מחזק את עם ישראל ומחזיר אותם בתשובה. ומה היה מיוחד בספר הזה שזעזע אותו כל כך לטהר את כל ארץ ישראל? הגמרא (הוריות יב/א) אומרת שיאשיהו מבין שהספר שנמצא מביא לו את דבר ה'. במיוחד שהוא מצא את הספר פתוח במילים "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן" (דברים כח לו). ומבין שה' אומר לו שהחורבן קרב ובא (ע"ע בשו"ת הרשב"א החדשות שסז).

למה נגנז ארון הברית?

מבין יאשיהו כי ישראל הולכים לגלות כפי שאכן קורה בימי בנו צדקיהו. והוא גונז את ארון הברית "וּמִי גְנָזוֹ? יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה גְנָזוֹ. מֶה רָאָה שֶׁגְנָזוֹ? מָצָא כָּתוּב בּוֹ (דברים כח), 'יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ' וְגוֹ'. עָמַד וּגְנָזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (דה"ב לה) וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּים הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְדוֹשִׁים לַה', תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, (כי) אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַכָּתֵף, עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל' ". (יומא נב). הגניזה הזאת היא בשבילנו, שנוציא אותו ונשתמש בו לחזור ולהחזיר את כל ישראל בתשובה שלימה. וברמב"ם "ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך צוה לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות במקום שבנה שלמה" (בית הבחירה ד א). על זה כתב השל"ה הקדוש (תרומה ז) שארון הברית: "והנה לא נעדר חלילה, רק נגנז, ועדיין רישומו ניכר". וכן כותב הרמ"ק (בפירושו לזוהר אור יקר שמות כט). "עיקר האמונה לדעת שהכל שם אפילו בחורבנו". ויהי רצון שנראה בית המקדש בבניינו עם הארון והכרובים וספר התורה של משה עמהם. אמן ואמן.