יש פסוק בירמיה (ל, ו) "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע", היינו שישועה תבוא מתוך הצרה - "ממנה", וכן אמרו במדרש שוחר טוב (תהלים פוק קו) אמר רבי אלעזר אין ישראל נגאלים אלא מתוך חמישה דברים: מתוך צרה, ומתוך תפילה, ומתוך זכות אבות, ומתוך תשובה, ומתוך הק, והיינו גם כן שהצרה תביא את הגאולה והישועה, ויש להבין מה שייכות הצרה לגאולה, וכיצד הצרה תביא את הישועה?
ומצינו גם ביציאת מצרים שכתוב (שמות ב, כג) "ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה", היינו שעצם הייסורים, גם בלא תפילה, הביאו את הישועה ואת הגאולה.
והענין בזה כי הייסורים ממרקים ומעוררים מידת הרחמים, ואמנם ודאי שצריך גם תשובה, אך הייסורים מעוררים לתשובה, ומתוך הייסורים אדם מקבל הבנה שהעולם הזה הוא כלום, והעולם הבא הוא העיקר. לכן אמרו שהגאולה תבוא מתוך הצרה, וממנה יוושע, כי הצרה מעוררת לתשובה ולתיקון המעשים.
קיומנו בתוך כל הסכנות - השגחה מיוחדת
והנה בימים אלו יש מצב של |מלחמה] בדרום הארץ, ויש שחושבים כי הצרה נוגעת רק לתושבי הדרום ואינה שייכת אלינו, אבל זה לא נכון, ומה שאיננו נמצאים בתוך הצרה זהו נס ממש, כידוע שאין מקום בטוח כאן בארץ, ובמדינות העולם רואים את הסכנה שיש כאן, כפי שסיפר לי אחד שהוא "אזרח חוץ", שקיבל מכתב ממדינתו שהם חוששים לשלומו וקוראים לו לשוב לארצו, כי הם רואים את המקום הזה כמקום מסוכן, וזוהי המציאות באמת, רק אנחנו לא מרגישים בזה, ושמעתי ממרן הרב מפוניבז' זצ"ל שאמר כי מה שאנו יושבים כאן בבטחה ללא מורא ופחד, זהו מכוח הבטחת התורה (ויקדא כו, ה) "וישבתם לבטח בארצכם", ואין זה בדרך הטבע אלא נס בתוך נס, נס אחד הוא עצם הדבר שאנחנו חיים ומתקיימים בתוך כל הסכנות, והנס השני הוא מה שאנחנו רגועים ובטוחים ולא מרגישים את הסכנה, כמו שאמרו (נדה לא, א) שאין בעל הנס מכיר בניסו.
הפורענות אזהרה משמים להתעורר לתשובה
וכשרואים את המציאות והמצב בדרום הארץ, זוהי אזהרה מן השמים, שעלינו להתעורר מזה, כמו שאמרו חז"ל (יבמות סג, א) אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר הכרתי גויים נשמו פינותם החרבתי חוצותם, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר. היינו שכל האסונות והפורעניות שיש בעולם, נועדו בשביל כלל ישראל, שיראו שיש השגחה, ועל ידי זה יתעוררו לחזור בתשובה. אבל נדמה שאנחנו נשארים רגועים, ושומעים פורענויות ולא מתעוררים מזה.
יש פסוק בישעיה (מב, כה) "ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב", היינו שבתחילה יש פורענות "מסביב" - במדינות העולם, אבל אם זה לא מספיק, "ולא ידע", לא מתעוררים לתיקון המעשים, אזי "ותבער בו" - האש שורפת כבר "בו", בתוכו, ועדיין "לא ישים על לב" - לא שמים לב לחשוב מה הסיבה, ואם לא מתבוננים מה רוצים מן השמים, זה גורם למצב גרוע יותר של פורענות רח"ל (עיין שערי תשובה ב, ב).
והנה כבר ימים רבים שיש פורענויית מסביב, מהפכות ומלחמות במדינות ערב, ויש שרואים ושמחים לאיד, אבל באמת אמרו (אבות ג, ב) הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו, וכיצד שייך לשמוח בזמן שעדיין לא עברה הפורענות? עלינו לדעת שכל הפורענויות נועדו לעורר אותנו להתחזק ולחזור בתשובה, ועדיין לא ניכר חיזוק מיוחד בציבור, רק אולי משהו בפנימיות הלב.
כל קיומנו הוא נס בזכות התורה
כל אחד צריך לחשוב על המצב ולדעת כי "אשור לא יושיענו", ומה שיש מדינות בעולם שיש להם חשבונות לעזור לנו ועומדים לצידנו, זהו נס מן השמים! כמדומה שאף פעם לא היה המצב כמו היום, שיש מדינות שלמות נגד עם ישראל, שרוצים להשמיד להרוג ולאבד בלי שום סיבה, כמו שביקש המן הרשע בשעתו. חלק גדול מהעולם נגדנו ומבקשים להשמידנו רח"ל, ואינם מתביישים להודיע על כך בגלוי, ומצבנו ממש כמו שאמרו חז"ל (אסתר רבה י, יא) כבשה אחת בין שבעים זאבים.
כמדומני שאין חידוש בדברים שאמרנו, אבל צריכים להתעורר שיהיה איזה שינוי למעשה, להתחזק יותר בתורה ובתפילה, שיהיה יותר ברצינות, ויותר זמן, תלמוד תורה כנגד כולם, וכבר אמרו (מכות י, א) "מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה".
לימוד המוסר וחיזוק האמונה
ונזכיר דבר אחד חשוב מאד, שמפורש במשנה ברורה ובכל הפוסקים, לעסוק קצת בכל יום בספרי המוסר, יש הרבה ספרים מלאים בדברי חיזוק ומוסר, וכל אחד יכול למצוא ספר מוסר שהוא אוהב ללמוד בו, יש שאוהבים ללמוד 'אורחות צדיקים' שכתוב בסגנון שווה לכל נפש, ומתאים לכל אחד ואחד, והכרתי אחד שאוהב ללמוד בספר 'העיקרים' שיש בו דברים לחיזוק האמונה, וכהנה יש עוד הרבה ספרים, וכל אחד יכול לבחור ספר מוסר שמשפיע עליו ומושך אותו.
וכבר אמרו (מכות כד, א) "בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה", היינו שעיקר החיזוק צריך להיות באמונה, להתחזק באמונה שהכל בידי שמים ואין מקרה בעולם, וצריכים להודות להקב"ה על כל נשימה, שכל רגע של חיים הוא חסד מן השמים, ולהתנהג למעשה בהתאם לזה, כפי מה שהתורה מחייבת, שזה מה שכדאי לאדם, ובזה זוכה לעולם הבא וגם לפירותיהן בעולם הזה.
יהי רצון שנזכה "ומתוך צרה המציאם פדות ורווחה", ונזכה לישועה קרובה!
